עפ"ג 261-01-14

תקציר

המשיב הורשע בעבירה של איומים לאחר שנכנס לבנק כשהוא חמוש בחומרים דליקים ואיים לשרוף את המקום. בית משפט קמא קבע תחילה טווח ענישה של 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל, אך בסופו של דבר הטיל עונש קל יותר של 6 חודשי מאסר על תנאי, שנת פיקוח של שירות המבחן ו-300 שעות עבודות שירות. המדינה ערערה על החלטה זו וטענה כי בית המשפט שגה בכך שחרג ממתחם הענישה בשל חומרתה הרבה של העבירה. ההגנה, לעומת זאת, תמכה בפסק דינו של בית משפט קמא, תוך שימת דגש על חייו של המשיב שקודם לכן היה שומר חוק, על התקדמותו הטיפולית ועל היעדר פגיעה בזולת. לאחר שבחן את התיק, הסכים בית המשפט לערעורים עם טענת המדינה, וקבע כי מעשהו של המשיב היה מתוכנן מראש, מסוכן וגבל בניסיון הצתה. הם לקחו בחשבון גם את תסקיר שירות המבחן, שציין התקדמות חיובית מסוימת אך גם הדגיש גורמי סיכון בהתנהגותו של המשיב. כתוצאה מכך, קבע ערכאת הערעור כי חריגתו של בית משפט קמא ממתחם הענישה שנקבע בתחילה אינה מוצדקת, נוכח חומרתה הקיצונית של העבירה. לפיכך, הם הטילו עונש של ארבעה חודשי מאסר, שעשוי להיות מוגש באמצעות עבודות שירות על פי שיקול דעתו של המנכ"ל. יתר עונשו של בית משפט קמא, לרבות צווי המבחן והפיקוח, נותר על כנו.