ת"א 48397-09-23

תקציר

בפסק הדין בעניין הבקשות שהגישו הנתבעים התייחס בית המשפט לשתי סוגיות עיקריות: בקשה לסילוק התביעה נגד נתבעים 2 ו-4 מחוסר ראיות, ובקשה לביטול עיקול במקרקעין שבמחלוקת. הקרקע המדוברת נמצאת בבעלות התובעת, חברת דנקר בירגר, בעקבות צו בית משפט. בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לכאורה נגד נאשמים 2 ו-4, אך ציין כי לא צורפו תצהירים לתמיכה בבקשתם, דבר המהווה חסרון פרוצדורלי משמעותי. כמו כן, הנתבעים לא התייצבו לדיון החובה בבית המשפט, דבר המצדיק דחיית בקשותיהם. בית המשפט הדגיש את הדרישה לראיות מהימנות לכאורה לסעד זמני, וציין את ניסיונותיהם הקודמים של הנתבעים לטשטש את הבעלות במקרקעין ופוטנציאל הברחת כספים, ובכך להצדיק את העיקול. בית המשפט נטה להותיר את העיקול על כנו גם בשל טענות מהימנות לפיהן הנתבעים פעלו מטעמה של אחת, חן שלום, המעורבת בפעילות מרמה סביב הקרקע. בית המשפט דחה את התביעה על הסף משום שהטענות הנלוות מצדיקות חקירה יסודית, וקבע כי הוצגה עילת תביעה מספקת, תוך התמקדות בטענות העובדתיות החמורות נגד הנתבעים. משכך, דחה בית המשפט את הבקשות לסילוק על הסף ולביטול העיקולים, והורה למשיבים לשאת בהוצאות המשפט של המבקש, תוך הדגשת חומרת הטענות והצורך בבירורים מפורטים של מעשי הנתבעים.