בג"צ 112/23

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה, שביקשה מבית המשפט להוציא צו על תנאי נגד הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות. העותרות, הרשויות המקומיות, ביקשו לבטל את החלטות הוועדה הנוגעות להליך אישור תוכניות תשתית לאומיות. בית המשפט קבע כי יש לדחות את העתירה משני נימוקים. ראשית, היא תוקפת החלטות ביניים שאינן סופיות ומחייבות. בית המשפט חזר על הכלל לפיו עתירות נגד החלטות מנהליות יוגשו רק לאחר סיום ההליך התכנוני, ושלב זה הוא שלב ביניים בלבד. שנית, העתירה הוגשה באיחור משמעותי, בהמתנה של למעלה משנתיים לאחר שנודע על עמדת הוועדה. היסודות הסובייקטיביים והאובייקטיביים של השיהוי מתקיימים שניהם, ואין עניין ציבורי לדון בעתירה בשלב זה, מה גם שהממשלה אינה מחויבת להמלצות הוועדה. בית המשפט הדגיש את הנסיבות החריגות הנדרשות כדי להצדיק ביקורת שיפוטית מוקדמת מדי והגיע למסקנה כי ניתן להתייחס לטענות העותרים בעיתוי המתאים, במידת הצורך. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ לאוצר המדינה.