בע"מ 3292/20

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור בעניין זכויות הבעלות בדירת מגורים, בקובעו כי השתק חל במקרה זה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הדירה ניתנה במתנה חלקית למשיב, אם כי המבקש ביקש הצהרת בעלות מלאה. פסק הדין איפשר תביעה כספית של המבקש בגין השקעתו, אך לא בעלות הצהרתית מלאה. בערעור, בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להכריע בשאלה האם ניתנה מתנה, שכן ניתן לדחות את התביעה ללא קביעה זו. בית המשפט הדגיש כי כל ממצא עובדתי שאינו נחוץ על ידי ערכאת הערעור אינו צריך ליצור השתק בית משפט, ובכך לשמר את גישתו של המערער לצדק. באשר להשתק עילה, נקבע כי טענת הבעלות והתביעה הכספית נעוצות באותן עובדות וזכויות, תוך דחיית טענת המבקש כי השתיים נבדלות זו מזו. ההחלטה הדגישה כי החוק הישראלי רואה בכל התביעות הקשורות לעסקה אחת עילת תביעה אחת. חרף ניסיונותיו של המבקש לטעון כי מדובר בתיאוריות משפטיות שונות, הדמיון המהותי בתביעות הביא למסקנה של השתקה, המצדיקה את דחיית התביעה הכספית. הבקשה נכשלה גם בנימוק של סוגיות פרוצדורליות, שכן ניסיונו של המבקש לטעון עילת תביעה מאוחרת יותר לפי הדין הצרפתי לא עלה בקנה אחד עם טענותיו הקודמות. בית המשפט דחה כל טענה נוספת של המבקשת, תוך הדגשת היישום העקבי של עקרונות השתק, ולאחר מכן קבע כי על המבקש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.