ת"א 4497-01-22

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה לסעד זמני לשימור המצב הקיים בסכסוך בין שני שכנים בנוגע לשימוש בדרך משותפת. התובעת מבקשת למנוע מהנתבעת לבנות קיר באמצע השביל, בטענה כי הדבר יגרום לנזק בלתי הפיך ויפגע בשימוש הסביר בשביל. השופטת פוסקת לטובת התובעת, תוך שהיא מציינת את הצורך להבהיר את רישום המקרקעין שביצעה החברה המשכנת ומדגישה כי המצב הנוכחי אינו מהווה חזקה מוחלטת על זכויות הצדדים. שינוי הסטטוס קוו, טוענת השופטת, עלול לגרום אי נוחות משמעותית לתובע, במיוחד לאור השימוש ארוך השנים של התובע בדרך. יתר על כן, השופט מגדיר את התנהלות הנאשם כבלתי סבירה, נוכח המחלוקת על הזכות לבנות על קו הגבול. עוד מציינת השופטת כי שני הצדדים התנהלו כראוי ולא חל שיהוי משמעותי בבקשה. עם זאת, התובעת נדרשת להגדיל את הפיקדון ב-5,000 ₪ בתוך שבעה ימים לצורך הארכת הוראת השעה. הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההידברות והגישור בסכסוכי שכנים ודוחה את תשלום ההוצאות עד להסדרת התביעה העיקרית, כדי לעודד אפשרות להסכם בין הצדדים.