ת"פ 304/03

תקציר

כתב אישום הוגש נגד שני נאשמים בגין עבירת רצח לאחר שדקרו את הקורבן 85 פעמים, חנקו אותו ושיספו את גרונו. הראיות העיקריות שהציגה התביעה היו עדויות הנאשמים עצמם, שהיו מלאות סתירות וחוסר עקביות. התביעה הציגה גם ראיות למעשי הנאשמים מיד לאחר הרצח, שתמכו בעדויותיהם של חצרוני והנאשמת. הנאשמת טענה כי לא הייתה לה כל כוונה להרוג את הקורבן ופחדה מהנאשם הגבר, אך בית המשפט מצא את עדותה שקרית ולא אמינה. עדותו של חצרוני הועדפה, שכן היא הייתה מפורטת, ברורה ועולה בקנה אחד עם ראיות אחרות. הנאשם שמר על שתיקה במהלך החקירה ורק הציג את גרסתו בבית המשפט, שנמצאה כניסיון להתאים את גרסתו לראיות שהציגה התביעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי שני הנאשמים אשמים ברצח, שכן הם הגיעו לזירה יחד עם כוונה מראש להרוג את הקורבן. טענתה של הנאשמת להגנה עצמית נדחתה, שכן בית המשפט סבר כי השתתפה באופן פעיל ברצח. השופט הרשיע את שני הנאשמים בעבירת הרצח.