סע"ש 5379-02-13

תקציר

התיק דן בזכויותיהם של עובדים העובדים באל על ומספקים שירותי אבטחה בחו"ל. התובעים טענו כי ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בין החברה להסתדרות חלים עליהם, ולכן הם זכאים לאותן זכויות כמו שאר עובדי החברה המועסקים על פי ההסכמים, לרבות העסקה קבועה, לאחר חמש שנות עבודה. בית המשפט דחה טענה זו, והסביר כי בהסכמים מצוין במפורש כי הם חלים רק על תפקידים מסוימים, ועמדות התובעים אינן ביניהם. בית הדין דחה גם את תביעות התובעים להפרשי שכר מינימום בגין ימים בהם היו זמינים לעבודה אך לא שובצו לעבודה, וקבע כי אופייה הבלתי סדיר של העבודה היה ברור לתובעים מלכתחילה, והם לא הוכיחו כי חל שינוי במתכונת העבודה או בהיקפה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענות התובעים בדבר זכותם לקבל תשלום עבור הזמן שהשקיעו בארגון עבודתם בשדה התעופה טרם הטיסה לחו"ל, וכן עבור כל זמן הטיסה ליעד, וקבע כי נסיבות המקרה מצדיקות חריגה מהכלל לפיו זמן טיסה אינו נחשב לזמן עבודה. בית המשפט הורה לצדדים לנהל משא ומתן ולהכין חשבון כספי לכל תובע, המפרט את הסכומים להם הם זכאים, וקבע כי סכומים אלה יהיו צמודים ויישאו ריבית עד למועד התשלום בפועל.