LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 22326-11-18

החלטה מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך22326-11-18
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך23 בדצמבר 2018
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמנחם רון נ' מאיר אמסלם
👨‍⚖️
שופטיםאהרן פרקש

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים ואת הראיות שהוגשו בתיק זה. לאחר בחינת הטענות והתרשמות מהראיות, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לביטול צו המניעה הזמני ולשמור על המצב הקיים עד לסיום ההליכים. המפתח להחלטה היה החלתה של תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המתווה את התנאים למתן סעד זמני. התקנה מחייבת קיומה של עילת תביעה, הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה, ואיזון של נוחות לטובת המבקש. בית המשפט נחה דעתו כי התקיימו שני התנאים. עילת התביעה מעוגנת בייפוי כוח נוטריוני, שניתן על ידי המשיבים 1 עד 4 לאביהם, המשיב 7, בשנת 2010. מסמך זה, יחד עם הסכמים שנחתמו לאחר מכן, המחאות שניתנו לתובע והודאה בקבלת סכומים מסוימים, מהווים ראיה לכאורה לכך שתביעתו של התובע מוצדקת וטעונה בירור. יצוין, כי ייפוי הכוח אינו מוגבל להסכם אחד, אלא מקנה לאלעזר את הסמכות להתקשר בשם המשיבים בעסקאות הנוגעות לכל נכס מקרקעין. בכלל זה, רישום וביטול הערות התראה, מה שמוסיף אמינות לטענות התובע לגבי הסכמים מאוחרים יותר. זאת ועוד, המשיבים לא סיפקו הסבר משכנע לכך שלא יידעו את התובעת על ביטולו הנטען של החוזה הראשוני, ואף לא נקטו צעדים למחיקת הערות אזהרה הנוגעות לדירה ברחוב רש"י. טענותיהם, לרבות טענות להפחדה מצד התובע, דורשות ראיות נוספות ולא ניתן לקבלן כפשוטן. בית המשפט מצא טעם גם בטענת התובע כי גרסת המשיבים לאירועים לוקה בחוסר אמינות, נוכח המשך עסקאותיו והסכמיו של אלעזר עם התובעת לאחר ההפרה הנטענת של ההסכם הראשון. אשר למאזן הנוחות, נחה דעתו של בית המשפט כי הוא נוטה לטובת התובע. ערכן של שתי הערות האזהרה לטובת התובעת אינו משמעותי, שכן דירה אחת כבר הועברה למשיבה 8, והשנייה נמכרה, כאשר עיקר התמורה הופנתה לחוב משכנתא. יתרת הכספים מהמכירה מוחזקת על שם המשיבים 6 ו-7, אשר הכריזו על פשיטת רגל. בית המשפט מכיר בזכותה של התובעת לביטחונות נוספים מצד המשיבים 1 עד 4, המחויבים בייפוי הכוח, ונראה כי חבותם רלוונטית. גם סוגיית השיהוי בבקשה לצו המניעה נדונה ונדחתה כנימוק לדחיית הבקשה. פניית התובעת באה בעקבות רישומם של המשיבים 1 ו-2 למכירת דירתם, דבר המצביע על מענה במועד. בעוד שהמשיבים טענו כי התובע היה מודע לכוונתם למכור את הדירה כבר באוגוסט 2018, שוכנע בית המשפט כי התובע פעל בסבירות, לאחר שנקט תחילה בהליך פלילי ולאחר מכן הגיש תביעה זו בבקשה לאיסור דיספוזיציה. לאור נכונותו של המשיב 1 להעמיד בטוחה חלופית או ערבות בנקאית בסך 1,500,000 ₪, מותיר בית המשפט את צו המניעה הזמני בכפוף לתנאים אלה. בית המשפט מעודד את הצדדים לשקול הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט ומציע לבחון את הגישור כנתיב אפשרי קדימה. החלטה זו נמסרה לבאי כוח הצדדים בכתב.

ת"א 22326-11-18 מנחם רון נ' מאיר אמסלם, מחוזי (23.12.2018)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית