סע"ש 1480-02-24

תקציר

השופט דחה את תביעת התובע נגד הנתבע על הסף, על יסוד תקופת ההתיישנות. על פי החוק, מגבלת הזמן להגשת תביעה הקשורה ל"מקרקעין שאינם מקרקעין" היא שבע שנים. התובע טען כי חויב לו שכר חודשי בסך 15,000 ₪ בגין שבע השנים שקדמו לתביעתו, על בסיס הסכם גישור. עם זאת, הנתבעת לא הייתה צד להסכם זה ובית המשפט הטיל ספק בסמכותה בעניין. התובע לא עבד אצל הנתבע למעלה מ-18 שנה ולא הביא כל ראיה שתתמוך בתביעתו או תסביר את השיהוי בהגשת התביעה. הוא גם לא ביקש הארכה של תקופת ההתיישנות. השופטת הדגישה כי טענותיה הכלליות של התובעת, שעניינן ניצול, הבטחות שווא וייעוץ משפטי לקוי, אינן מהוות הצדקה מספקת. התובעת אף קיבלה מכתב פיטורים מהנתבעת בשנת 2006 וניהלה נגדם הליכים נוספים לאורך השנים אך מעולם לא טענה לזכויות עובדים. כמו כן, התובע לא הביא ראיות בדבר השכר החודשי הנטען או פרטים כלשהם התומכים בטענותיו בדבר מעשים פליליים שבוצעו נגדו. בשל חוסר יכולתו של התובע להתגבר על הגנת ההתיישנות, פסק השופט לטובת הנתבע והורה לתובע לשלם 750 שקל הוצאות משפט ו-7,000 שקל שכר טרחת עורך דין, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ומיום 13.11.2024.