ע"ע 16621-02-17

תקציר

הערעור מקבל את בקשתה של ספרנסקי לאשר תביעה ייצוגית נגד מעסיקה, נתן, משני טעמים. ראשית, לעניין ניכוי שכר עבור קרן אירועים, בית המשפט מוצא כי ספרנסקי הקימה עילת תביעה אישית. אי ניהול הקרן על ידי המעסיק בחשבון נפרד, יחד עם מידע לא ברור על הטבות והוצאות לעובדים, מעלה שאלות לגבי חוקיות הניכוי לפי חוק הגנת השכר וחוק שכר מינימום. שנית, בנימוק של חישוב לא מדויק של צבירת החופשה השנתית, מקבל בית המשפט את טענתו של ספרנסקי כי השיטה אינה מתחשבת בוותק או בתנודות בהיקף המשרה. ההבדלים הקיימים בנסיבות העבודה של העובדים – כגון תקופת העסקה, היקף עבודה או שיעורי שכר – אינם מהותיים במקרה זה, ותובענה ייצוגית נותרה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך. פסק הדין מורה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים, תוך ביטול ההחלטה הקודמת בעניין הוצאות ופסיקת שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 שקל לספרנסקי. פסק דין זה אינו מכריע מראש את תוצאת המשפט העיקרי, ומותיר לבית המשפט המחוזי להכריע על סמך הטיעונים שהוצגו.