ת"צ 53983-05-12

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לתשלום שכר טרחת עורך דין בגין תביעתו הייצוגית. המבקש תבע פיצוי על סמך שתי טענות. ראשית, הם טענו כי התנגדותם להסכם פשרה נפרד הניעה את המשיבה לשפר את תנאי ההסכם. עם זאת, מאחר שהתנגדותם לא צלחה, בית המשפט דוחה בקשה פרוצדורלית זו לפיצויים. שנית, המבקש טען כי עילת התביעה שלו "נגזלה" על ידי הסדר קודם במקרה דומה, ולכן ביקש פיצוי כסוג של סעד. בית המשפט דוחה גם טענה זו, וקובע כי הסדר הפשרה אינו הולם את עילת התביעה של המבקש. לדברי השופט, הרחבת הקבוצה בהסדר הפשרה הייתה הליך סטנדרטי ולא הבטיחה למבקש הטבות כלשהן. יתר על כן, בקשתו המאוחרת של המבקש והיעדר התרומה לגיבוש הסדר הפשרה מחלישים אף הם את טענותיהם. לפיכך, הבקשה לגמול ושכר טרחת עורך דין נדחית במלואה, והמבקש אינו זכאי להוצאות כלשהן.