בד"מ 2/04

תקציר

הנתבע הואשם בכך שלא שילם עבור ציוד משרדי שנרכש מחברת א. בע"מ והתעלם לפניות הבאות של החברה. החברה טענה כי הנתבעת רכשה יחידות טונר בשווי 807 ₪ אך מעולם לא שילמה עבורן, למרות ניסיונות מרובים ליצור קשר ולבקש גבייה. כתב האישום נגדו כלל גם אי מענה לפניות לשכת עורכי הדין בנוגע לתלונה שהוגשה נגדו. בית המשפט מצא את הנאשם לא אשם בשני הסעיפים. באשר לתשלום עבור הטובין, מצא בית המשפט כי הראיות שהציגה חברת א. בע"מ אינן מספיקות כדי להוכיח כי הסחורה נמסרה וכי הנתבעת הייתה מודעת למשלוח ולא שילמה בגינו. עדותו של מנהל החברה נחשבה לעדות שמיעה ולא הייתה משכנעת דיה כדי לגבור על הכחשת הנאשם וספקות נוספים שהועלו במהלך המשפט. יתר על כן, בית המשפט לא יכול היה להסיק מעבר לספק סביר כי החתימה על החשבונית היא של הנתבע. בנוסף, ציין בית המשפט כי החברה לא הציגה כל ראיה בנוגע לשיחות הטלפון והמכתבים הנטענים שנשלחו לנתבעת לצורך תשלום, והנתבעת הכחישה כל ידיעה עליהם. בית המשפט זיכה את הנאשם גם מהאישום הנוגע להתעלמות מפניות לשכת עורכי הדין. הראיות שהציגה העמותה לא הספיקו כדי להוכיח כי הנתבע קיבל את הפניות. ככלל, קבע בית המשפט כי המתלוננת לא עמדה בנטל ההוכחה בשני האישומים וזיכה את הנאשם מכל העבירות.