ת"א 16507-10-22

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה לדחיית התיק על הסף תידחה בשלב מקדמי זה. השופטת הבהירה כי דחיית תביעה על הסף היא צעד חריג, הננקט רק כאשר ברור שהתובע לא יזכה בתביעה גם אם טענותיו יוכחו כנכונות. מכיוון שיש סיכוי שהתובע ינצח על סמך הטיעונים שהוצגו, אין לדחות את התביעה בשלב זה. עוד ציינה השופטת כי חלק מהטענות דורשות בירור נוסף ובדיקה עובדתית, שלא ניתן לעשות בבקשת דחייה על הסף. הבקשה ביקשה גם להידחות בשל היעדר סמכות מהותית, בטענה כי בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה המקום המתאים. עם זאת, השופט חלק על כך, וקבע כי טענות התובע כוונו כלפי התנהלות הנתבעים, הנתונה לסמכותו של בית המשפט הנוכחי. באשר לאי תשלום אגרת בית המשפט, קבעה השופטת כי אי תשלום אינה סיבה מספקת לפיטורים, מה גם שניתן לאפשר לתובע לשלם את האגרה במועד מאוחר יותר. התובע טען לפטור מהאגרה בטענה שמדובר בתביעת הפקעה, אך השופט קבע כי מאחר שהוא כולל גם תביעות נזיקין, הפטור אינו חל. השופטת דחתה גם נימוקים אחרים שהעלתה ההגנה לדחייה, כגון כתב התביעה של התובע החורג ממספר העמודים המוסדר, וקבעה כי על הנתבעים להגיש כתב הגנה בתוך 60 יום. התובע הונחה להגיש בקשה לדחיית אגרה או פטור תוך 30 יום. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והתיק ייבחן בתוך 70 יום.