ת"א 3/10

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה בגין נזקי גוף שהוגשה על ידי קטינה שחוותה שתי תאונות דרכים בינקותה. התובעת טענה כי התאונות גרמו לה לאבד את הכרתה ולסבול בין היתר משבר בגולגולת ודימום תוך מוחי. התביעה הוגשה לראשונה בשנת 1998 והוגשה מחדש בשנת 2010. בשנת 2011 הגיש מומחה רפואי מטעם בית המשפט את חוות דעתו, בה ייחס 45% מנכותו של התובע לתאונות. התובעת ביקשה לדחות את התביעה, וציינה כי נדרשת בדיקה נוספת של ההיסטוריה הרפואית שלה. הנתבע התנגד לבקשה, תוך שימת דגש על שנות ההתדיינות המשפטית ועל אובדן היתרון הפרוצדורלי הפוטנציאלי. בית המשפט, שהפעיל את שיקול דעתו, ביטל את התביעה אך הורה לתובע לשלם לנתבע את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪, שישולמו אם התובע יגיש מחדש את התביעה או כל פעולה דומה נגד הנתבע. הפיטורים נועדו למנוע עוול לתובע הקטין תוך התחשבות בעמדת הנתבע ובאופיו הממושך של ההליך. ההחלטה נועדה לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים ולהרתיע מהליכים משפטיים פוגעניים.