ע"פ 2879/14
פסק-דין עליון
תקציר
הכרעת הדין דנה בדרישות לחיזוק ראיות בשני מצבים: כאשר הראיה נובעת משותפות לעבירה, וכאשר הראיה היא אמירה שנאמרה מחוץ לכותלי בית המשפט השונה באופן מהותי מהעדות שניתנה בבית המשפט. בשני המקרים, החוק דורש שיהיה משהו בראיות שיתמוך בעדות. השופט מציין כי דרישה זו אינה נתונה לשיקול דעת והיא תנאי סף שיש לעמוד בו כדי להרשיע נאשם. שתי הראיות הראשונות שהוצגו אינן עומדות בדרישת הסף משום שהן אינן מבססות את מעורבותם של הנאשמים בפשע, אלא רק את ידיעת העבריין על האירוע. פריט הראיות הראשון מראה כי העבריין ביצע את הפשע, אשר אינו שנוי במחלוקת. הראיה השנייה היא פשוט חזרה על ההצהרה המפלילה ולא מוסיפה פרטים חדשים. הראיה השלישית, שיחה בין שני הנאשמים, מעוררת חשד אך אינה מספיקה כדי לעמוד בדרישה, במיוחד לאור העובדה שהנאשמים קטינים, וייתכנו סיבות רבות להכחשת ידיעתם. זאת ועוד, בית משפט קמא לא הסביר כראוי את ההנמקה העומדת מאחורי מסקנתו כי די בראיות אלה, דבר המעורר ספק בדבר אשמתם של הנאשמים. לפיכך מחליט השופט לקבל את הערעור ולזכות את הנאשמים.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2879/14 פלוני נ' מדינת ישראל, עליון (21.4.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.