פש"ר 37030-01-24

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על שתי נקודות מרכזיות. ראשית, הערעור הוגש בתוך פרק הזמן הנדרש, כמפורט בתקנות פשיטת הרגל, תוך דחיית טענתו המקדמית של הנאמן. הארכת מצב החירום עד ליום 31.12.2023 משמעה שערעורו של המערער ביום 16.1.2024 הוגש במועד. שנית, לגופו של הערעור, לשונו הברורה של סעיף 71(ב) לפקודה קובעת כי לנושים עומדים שישה חודשים מיום צו הכינוס להגיש תביעת חוב. במקרה דנן, המערערת ידעה על צו הכינוס בתוך ששת החודשים אך לא הגישה את התביעה. המערערת, נושה מקצועית בעלת צוות משפטי מוסמך, לא סיפקה כל הצדקה משכנעת להארכה, מה גם שהיה להם חודש וחצי לציית. יתר על כן, חובותיו של הנאמן ושל המערער נפרדות, והשיהוי הנטען של הנאמן בבחינת התביעה אינו מצדיק את הארכה. בית המשפט מדגיש כי הכלל של שישה חודשים בסעיף 71(ב) הוא ברור ויש לפרשו כפשוטו. בנוסף, היעדר פגיעה ממשית בהליך חדלות הפירעון והיעדר כל הסבר סביר לשיהוי מכבידים על המערערת. בית המשפט מסיים בכך שהוא דוחה את הערעור ומורה למערערת לכסות את הוצאות הנאמן, תוך שהוא מאשר כי הגורם הקובע למועד האחרון הוא מועד צו הכינוס ולא מועד הפרסום.