ת"א 1107/04

תקציר

פסק דין זה מגיע לאחר מחלוקת מורכבת סביב שיפוץ והרחבה של מבנה היסטורי בתל אביב בבעלות משפחת קפלן. העבודות נערכו על ידי התובעת, בר-זוהר בנייה, והנתבעים, ד.א.מ.ק. השקעות ועדי קפלן ושות' עורכי דין, שהיו המזמין והדייר העתידי של הבניין, בהתאמה. התובעת תבעה תשלומים נוספים בגין עבודות שלא שולמו, הוצאות תקורה וביטול הנחה שניתנה בגין עיכוב בבנייה שנגרם על ידי הנתבעים. הנתבעים תבעו פיצוי מוסכם, אובדן הכנסות משכירות, ליקויי בנייה ונזקים נוספים. השופט ניתח בהרחבה את הראיות ואת חוות הדעת של המומחים, ומצא כי ד.א.מ.ק היא האחראית העיקרית לעיכובים בשל תכנון לקוי ושינויים במהלך הבנייה. השופטת הורתה לד.א.מ.ק לשלם לבר-זוהר 202,935 שקל בתוספת מע"מ, המייצגים ביטול ההנחה ומע"מ שלא שולם. עם זאת, השופט דחה את טענותיו של בר-זוהר להוצאות עבודה ותקורה נוספות, ומצא אותן כלולות בתשלומים קודמים. בנוסף, דחה בית המשפט את מרבית התביעות שכנגד של הנתבעים, ופסק לד.א.מ.ק פיצוי של 130,000 ₪ בלבד בגין ליקויי בנייה. השופט פסק נגד תביעות אישיות נגד ריצ'רד ברדה, הבעלים של בר-זוהר, שכן כל פעולותיו היו מטעם החברה. גם תביעות הנגד של משרד עדי קפלן ושות' נדחו, שכן למשרד לא היה הסכם ישיר עם בר-זהר, וכל טענה צריכה להיות מופנית כלפי D.A.M.C. בסופו של דבר, החליטה השופטת שלא לפסוק הוצאות בשל אופיו המורכב של התיק וההפחתה המשמעותית בתביעות התובע. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.