עמ"נ 208/07

תקציר

הערעורים בפני כבוד השופט י' נועם הוגשו על ידי שני הצדדים, בני משפחת דורון וקיבוץ שפיים, כנגד החלטת רשם האגודות השיתופיות בעניין חברותה של משפחת דורון בקיבוץ. משפחת דורון, ובפרט יהודה וקטרינה דורון, ושלוש בנותיהם תמר, הדס ושקד דורון טענו כי יש להכיר בהם כחברים בקיבוץ שפיים. מנגד, טענו בקיבוץ כי יש לתארך את חברותם של בני המשפחה למועד עזיבתם את הקיבוץ בשנת 2003. הרקע לפרשה החל בחקירות בשנת 2002 שחשפו מעילה בכספי הקיבוץ על ידי יהודה וקטרינה דורון בסך של כ-44 מיליון שקל. הדבר הוביל להסכם פשרה שנחתם בין הקיבוץ לבני הזוג, במסגרתו הסכימו להחזיר לפחות 7.25 מיליון שקל לקיבוץ. עם זאת, מאוחר יותר סברו בקיבוץ כי בני הזוג הפרו את ההסכם ולכן גירשו אותם, יחד עם בנותיהם, מהקיבוץ. החלטה זו לגרש את בני הזוג דורון התקבלה באמצעות אסיפה כללית בה השתתפו שני שלישים מחברי הקיבוץ. בעקבות זאת פנו בני הזוג דורון לרשם האגודות השיתופיות על מנת שיתערב ויקבע את מעמדם כחברים בקיבוץ. השופט נועם בחן בקפידה את הערעורים בשלוש סוגיות מרכזיות: מועד עזיבת בני הזוג דורון את הקיבוץ, תוקפה של החלטת האסיפה הכללית וחברותן של בנות הזוג. באשר לסוגיה הראשונה, בית המשפט לא מצא טעם לשנות את החלטת הרשם לפיה אין לתארך את חברותם של בני הזוג דורון לשנת 2003, בהתחשב בכך שלא הייתה אינדיקציה ברורה לעזיבתם לצמיתות. בעניין השני אישר בית המשפט את החלטת האסיפה ומצא אותה תקפה ותואמת את תקנון הקואופרטיב. יתר על כן, בית המשפט דחה את הטענה כי האסיפה הייתה מוטה, והדגיש כי יש לה סמכות לגרש חברים על סמך התקנות. באשר לסוגיה השלישית, בית המשפט הסכים עם קביעת הרשם כי הבנות מעולם לא היו מועמדות לחברות בקיבוץ ולכן אינן יכולות לטעון לזכויות כלשהן. לסיכום, קבע השופט נועם כי החלטת הרשם מבוססת היטב ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית, ובכך דחה את שני הערעורים ואישר את החלטת רשם האגודות השיתופיות. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.