LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 44245-09-23

פסק-דין מחוזי באר שבע

📋
מספר הליך44245-09-23
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך6 בפברואר 2024
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםשלמה (סלמון) אוחנה נ. מיכאל מכלוף ביטון
👨‍⚖️
שופטיםאריאל ואגו, יעקב פרסקי, גד גדעון

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס על המידע שסופק בפסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים אפשריים: **ניתוח משפטי - ע"א 44245-09-23 (בית המשפט המחוזי בבאר שבע)** **רקע עובדתי:** הערעור הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, אשר קיבל תביעת פינוי-סילוק יד שהוגשה על ידי המשיבים, יורשי המנוח ביטון שלום ז"ל, כנגד המערער. המערער החזיק בנכס מסחרי בירוחם במשך שנים רבות, מכוח הסכמים שהיו לו עם המנוח, אשר אינם תקפים עוד. טענת ההגנה המרכזית של המערער בבית משפט השלום הייתה טענת עכבון, המבוססת על טענה כי המנוח נותר חייב לו כספים עבור עבודות שיפוץ ובנייה שביצע בנכס המסחרי ובביתו של המנוח בשנים 2010-2011. מכוח חוב זה, טען המערער כי קיימת לו זכות להחזיק בנכס עד לתשלום החוב. **הכרעת בית משפט השלום:** בית משפט השלום דחה את טענות ההגנה של המערער, הן את הטענה לקיומו של חוב כספי והן את זכות העכבון הנטענת. דחייה זו התבססה על קביעות עובדתיות, אשר גובו בראיות שהוצגו. בית המשפט קבע כי המערער לא הוכיח את קיומו של החוב הנטען, לא הוכיח את עבודות השיפוץ ואת עלותן, ואף לא הציג נתונים המעידים כיצד ייתכן שנותר חוב כלפיו, במיוחד לאור העובדה שהחזיק בנכס זמן רב, עשה בו שימוש, וגבה ממנו דמי שכירות מצד ג', אשר היו אמורים לקזז כל חוב. בנוסף, בית המשפט קבע כי הפעלת זכות העכבון צריכה להיעשות בתום לב, ובנסיבות המקרה, התנהלות המערער לקה בחסר במישור זה, דבר שיכול היה לאיין את זכותו. כתוצאה מכך, בית משפט השלום קיבל את תביעת הפינוי, הורה למערער לפנות את הנכס תוך 30 יום, וחייב אותו בהוצאות משפט. **הכרעת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי (כב' ס. הנשיאה אריאל ואגו – אב"ד, כב' השופט יעקב פרסקי, כב' השופט גד גדעון) החליט להכריע בערעור על דרך החומר הכתוב, מכוח סמכותו לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. בית המשפט המחוזי קבע כי לא מצא ממש בערעור ובנימוקיו. לשיטתו, הערעור משיג למעשה על הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית משפט השלום ועל המסקנה המשפטית שהתחייבה מהם. בית המשפט אימץ את קביעותיו ונימוקיו של בית משפט השלום, וקבע כי התקיימו התנאים לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיהם אין מקום לדחות את ממצאי העובדה שנקבעו, שכן הם תומכים במסקנה המשפטית, ולא נפלה טעות שבחוק מצד בית משפט השלום. **לפיכך, הערעור נדחה.** **היבטים משפטיים ועקרוניים:** 1. **דחיית ערעור על ממצאים עובדתיים:** העיקרון המשפטי המרכזי שבא לידי ביטוי בפסק הדין הוא ההלכה לפיה ערכאת ערעור נמנעת מלהתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית (במקרה זה, בית משפט השלום), אלא אם כן נפלה טעות גסה או ברורה בקביעת הממצאים, או כאשר הם אינם מבוססים על הראיות שהוצגו. בית המשפט המחוזי מצא כי המערער לא הצביע על כל פגם מסוג זה, אלא למעשה ביקש להציג מחדש את הראיות ולהגיע למסקנות עובדתיות שונות, דבר שאינו בסמכותה של ערכאת ערעור. 2. **נטל ההוכחה בקשר לחוב וזכות העכבון:** פסק הדין מדגיש את חשיבות נטל ההוכחה המוטל על הטוען לקיומו של חוב וזכות עכבון. המערער נדרש להוכיח לא רק את קיומו של החוב, אלא גם את שיעורו ואת הקשר הסיבתי שלו להחזקה בנכס. הכישלון בהוכחת היסודות הללו הוביל לדחיית טענתו. 3. **תום לב בהפעלת זכות העכבון:** בית משפט השלום (והכרעת בית המשפט המחוזי התבססה עליה) העלה כי הפעלת זכות עכבון כפופה לעקרון תום הלב. ככל שהתנהלותו של המערער, לרבות אי-קיזוז כספים שקיבל מגורמים שלישיים, מצביעה על הפעלה בחוסר תום לב, הדבר יכול להביא לאיון הזכות. זהו פן חשוב בדיני העכבון, המדגיש כי מדובר בזכות הנגזרת מהדין (במקרה זה, עכבון על פי דין או חוזה), אך הפעלתה מוגבלת על ידי עקרונות יסוד של המשפט האזרחי. 4. **החלטה על דרך החומר הכתוב:** השימוש בתקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת הכרעה בערעור על פי החומר הכתוב ללא דיון, מעיד על כך שלבית המשפט נראה כי התיק אינו מורכב מבחינה דיונית, וכי החומר הכתוב מספק את כל הנדרש להכרעה. זאת, בשים לב לכך שהערעור בעיקרו מערער על קביעות עובדתיות. 5. **פסיקת הוצאות:** פסיקת ההוצאות, בגובה הפיקדון בפועל (7,500 ₪), משקפת את העובדה שלא התקיים דיון, אך הוגשה תשובה לערעור והיו התייחסויות לבקשת עיכוב ביצוע. גובה ההוצאות נקבע באופן מידתי, בהתאם לנסיבות. **חידושים משפטיים אפשריים:** פסק הדין עצמו אינו מציג חידושים משפטיים משמעותיים, אלא מיישם הלכות קיימות ומושרשות בדיני סדר הדין האזרחי, דיני קניין (עכבון) והדין הכללי (תום לב). הדגש על נטל ההוכחה ועל ההימנעות מהתערבות בקביעות עובדתיות של בית משפט השלום הם שיקולים סטנדרטיים בהליך ערעורי. עם זאת, יישום עקרון תום הלב על הפעלת זכות העכבון, במיוחד כאשר מדובר בהחזקה ממושכת בנכס וקבלת הכנסות ממנו, מהווה תזכורת חשובה לגבולות שבהפעלת זכויות חוזיות וקנייניות. **סיכום:** בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך אימוץ מלא של קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית משפט השלום. פסק הדין מדגיש את חשיבות נטל ההוכחה, את עקרון תום הלב בהפעלת זכויות, ואת ההימנעות של ערכאת הערעור מלהתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית.

ע"א 44245-09-23 שלמה (סלמון) אוחנה נ. מיכאל מכלוף ביטון, מחוזי (6.2.2024)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית