ע"ח 47724-01-16

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומחייב את המשיב למסור למערער את חומרי הגלם של ראיון הנאשם. היא קובעת הבחנה בין מקור עיתונאי, הזכאי לחיסיון, לבין מרואיין, שאינו כזה. הראשון מאופיין בקשר חשאי עם עיתונאי בנוגע למידע חשוב ורלוונטי, ואילו האחרון הוא אדם המבקש פרסום ושתוכנו לעתים קרובות אינו מהותי. במקרה זה, הנאשמת, שהתראיינה על האישומים נגדה, מסווגת כמרואיינת משום שדבריה הוקלטו לשידור והיא לוותה על ידי עורך דינה. פסק הדין גם מבחין בין מה שהמרואיין אומר מול המצלמה לבין מה שאומר מחוץ למצלמה, ומציין כי ייתכן שהאחרון ראוי לחיסיון. השופט, בני שגיא, מדגיש את הערך שבגילוי האמת וטוען כי יש להתייחס לחיסיון בחשדנות. בנוסף, הוא מציין כי גם אם הנתבעת הייתה נחשבת למקור עיתונאי, ניתן היה לראות בנכונותה להתראיין ויתור על סודיות. לבסוף, ההחלטה לשתף את הצילומים מתבססת על נסיבות המקרה, מבלי ליצור תקדים לסיטואציות אחרות.