תפ"ח 4052/07
החלטה מחוזי חיפה
תקציר
הנאשם ביקש לחזור בו מהודאתו בכתב האישום המתוקן, בטענה שלא ניתנה מרצון, וביקש משפט מלא להוכחת חפותו. השופט דחה את הבקשה וטען כי הודאתו של הנאשם ניתנה מרצונו החופשי והמפורש, וכי טענתו כי הסנגוריה הציבורית הקודמת יעצה לו אינה סיבה מספקת, מה גם שלנאשם היו מספר הזדמנויות לדחות את ההודאה אך בחר שלא לעשות כן. השופט הדגיש את הכוונה המניפולטיבית העומדת מאחורי הבקשה, שכן היא נעשתה לאחר שעד התביעה המרכזי עזב את הארץ ולא היה זמין עוד לעדות. יתר על כן, הנאשם ניהל משא ומתן אישי על שינויים בכתב האישום, דבר המעיד על הבנתו ונכונותו. גם פסיקה קודמת תמכה בשלילה, שכן המלצת בא כוחו של הנאשם להודות, יחד עם אזהרה מפני עונש כבד יותר, לא הצדיקו התרת פסילת הודאה, במיוחד במקרה זה בו פעל עורך הדין בתום לב. לפיכך, קבע השופט כי אין נסיבות חריגות המצדיקות מתן אפשרות לנאשם לחזור בו מהודאתו, ודחה את הבקשה וקבע את דיון הטיעונים לעונש.
חקיקה מקושרת
תפ"ח 4052/07 מדינת ישראל נ' עאמר עאסלה, מחוזי (17.1.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.