ב"ל 30385-06-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים: **פסק דין – בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ב"ל 30385-06-23, מיום 3 ביולי 2025** **נושא התביעה:** הכרה בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) כשפגיעה בעבודה, לפי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע. **תמצית העובדות:** התובעת, ילידת 1975, עוסקת בהנהלת חשבונות משנת 1998, וכעצמאית משנת 2002. עבודתה כרוכה בהקלדה ושימוש יומיומי של 8-12 שעות בממוצע, הזנת נתונים, הכנת משכורות, דיווחים לרשויות המס, רישום המחאות ועוד. התובעת טוענת כי בין התאריכים 1-10 בכל חודש היא מכינה תלושי שכר עבור כ-60 עסקים, ומזינה כ-60-70 המחאות ביום. לטענתה, 80%-90% מעבודתה היא הקלדה ושימוש בעכבר, באופן רציף וללא הפסקות משמעותיות. החל מינואר 2023 החלה לסבול מנימול והירדמות בידיים, ואובחנה עם CTS דו-צדדי. התובעת טוענת שמחלתה היא תוצאה של עבודתה, ויש להכירה כמחלת מקצוע לפי פריט 26 לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי, או כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. **טענות המוסד לביטוח לאומי:** המוסד טוען כי התובעת לא הוכיחה תשתית עובדתית מספקת למחלת מקצוע או למיקרוטראומה. לטענתו, עבודת הזנת הנתונים אינה רציפה, וכוללת פעולות נוספות כמו קריאה, מעבר בין מסכים, שיחות טלפון וכו'. המוסד סבור שהתובעת אינה עומדת בקריטריונים למחלת מקצוע (תנועות חד-גוניות, חוזרות ונשנות ברציפות) וגם לא הוכחה תשתית עובדתית מספקת לתורת המיקרוטראומה. **דיון והכרעה:** **1. עקרונות משפטיים רלוונטיים:** * **מחלת מקצוע:** תקנה 46 לתקנות הביטוח הלאומי קובעת כי מחלה המפורטת בתוספת השנייה, אשר חלה על מבוטח בעת עבודתו, תיחשב כמחלה שחלה עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך. פריט 26 לתוספת השנייה מתייחס לדלקות בגידים ובמרפק, "הכל בכף היד או במרפק", "בעבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מפרק, לפי העניין, החוזרות ונשנות ברציפות". * **תורת המיקרוטראומה:** הלכה פסוקה קובעת כי לצורך ביסוס עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: 1. תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות. 2. קשר סיבתי בין התנועות לליקוי הגופני. 3. כל אחת מהתנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת לפגיעה. על מנת לבסס תשתית עובדתית, יש להוכיח תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, וקיום רצף בביצוע התנועות לאורך זמן משמעותי. עבודה מגוונת, בה ניתן לבודד תנועה המבוצעת ברצף, יכולה להוות בסיס. * **עבודה מול מחשב ומיקרוטראומה:** הפסיקה קבעה כי לא די בעבודה מול מחשב כדי להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה. יש להוכיח עבודה הכרוכה בתנועות חוזרות ונשנות הנמשכות על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים. עבודה מגוונת מול מחשב, הכוללת פעולות רבות מסוגים שונים, אינה בהכרח עונה על הדרישה. נדרשת פעולה רציפה של הקלדה או שימוש חד-גוני וממושך בעכבר, תוך התחשבות בכמות, אינטנסיביות ומגוון הפעולות. **2. ניתוח המקרה לגופו:** * **נטל הוכחה:** בית הדין מציין כי גרסת התובעת נתמכה בעדותה בלבד, ללא עדים נוספים או ראיות אחרות (מלבד סרטונים שהוגשו מאוחר יותר). עובדה זו, יחד עם העובדה שהתובעת מעסיקה עובדות נוספות שלא הובאו להעיד, עומדת לחובתה. כמו כן, התובעת לא הציגה אסמכתא לשעות העבודה הרבות הנטענות, ואינה עורכת רישום שלהן. * **אופי עבודת ההקלדה:** בית הדין בחן את עדות התובעת לגבי אופי ההקלדה. נקבע כי עבודתה כוללת הזנת נתונים (בעיקר מספרים) לתוכנות הנהלת חשבונות, ולא הקלדה רציפה של טקסטים. התובעת עצמה העידה כי "אין פה טקסטים", וכי היא מקלידה חשבוניות. הכנת תלושי שכר גם היא תוארה כהזנת נתונים לתבנית. * **גיוון הפעולות:** בית הדין קבע, על בסיס עדות התובעת, כי עבודתה מגוונת ואינה מתאפיינת בתנועות חוזרות ונשנות לאורך זמן משמעותי. התובעת מבצעת פעולות נוספות, כגון: * שיחות טלפון עם לקוחות (למרות שהעידה שמשתמשת ברמקול, בית הדין תהה לגבי טענה זו לאור הימצאות טלפון שולחני). * קבלת קהל ופגישות עם לקוחות. * עבודה עם קלסרים, מיון ותיוק מסמכים. * ביצוע חישובים בקופה רושמת או במחשבון. * **התייחסות לסרטונים:** הסרטונים שהוגשו על ידי התובעת תוארו על ידי בית הדין כמציגים את פעולת הזנת הנתונים למחשב בלבד, באופן שאינו רציף ואינו דורש הקלדה ממושכת או שימוש חד-גוני בעכבר. הסרטונים לא הציגו את מגוון הפעולות האחרות שביצעה התובעת. * **יישום ההלכה הפסוקה:** בית הדין קבע כי מאפייני עבודת התובעת אינם שונים במהותם מעובדים משרדיים רבים, ואינם עונים על הדרישות של תורת המיקרוטראומה, כפי שפורטו בפסיקה (עב"ל (ארצי) 28897-05-20, עב"ל (ארצי) 5353-10-22). לא הוכח ביצוע תנועות חוזרות ונשנות על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים. * **מחלת מקצוע:** לאור המסקנה שפעולות ההזנה אינן רציפות, והעבודה מגוונת, נקבע כי התובעת לא הוכיחה כי עבודתה מחייבת תנועות חד-גוניות של כף היד באופן חוזר ונשנה ורציף, כנדרש בפריט 26 לתוספת השנייה. **3. חידושים ודגשים:** * **הדגשת נטל ההוכחה של התובע:** פסק הדין מדגיש שוב את החשיבות של תמיכה בטענות עובדתיות באמצעות ראיות נוספות מעבר לעדותו היחידה, במיוחד כאשר נטענות שעות עבודה מרובות או אופי עבודה ספציפי. * **הבחנה דקה בין "הזנת נתונים" ל"הקלדה רציפה":** בית הדין ביצע הבחנה ברורה בין הזנת נתונים, גם אם מדובר במספרים, לבין הקלדת טקסט או עבודה רציפה של תנועות חד-גוניות. הדבר מצביע על דרישה מחמירה להוכחת אופי העבודה. * **חשיבות מגוון הפעולות:** פסק הדין מחזק את הקביעה כי עבודה הכוללת מגוון רחב של פעולות, גם אם היא כוללת עבודת מחשב, אינה בהכרח עונה על הדרישות של תורת המיקרוטראומה, שכן היא מעידה על כך שתנועות חוזרות ונשנות אינן מתבצעות ברצף ובמשך זמן משמעותי. * **הגבלת השימוש בסרטונים:** בית הדין התייחס לסרטונים שהוגשו, אך ציין כי הם הציגו רק חלק מהעבודה ולא שיקפו את מגוון הפעולות. הדבר מרמז על כך שהגשת ראיות חלקיות או שאינן מייצגות את כלל שגרת העבודה אינה מספקת. * **יישום מחמיר של הגדרות:** ההחלטה לגבי מחלת מקצוע מדגישה כי נדרשת הוכחה מפורשת של "תנועות חד-גוניות... החוזרות ונשנות ברציפות", והתובעת לא עמדה בכך. **מסקנה:** בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה, מכיוון שהתובעת לא הוכיחה תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה או למחלת מקצוע. המסקנה התבססה על ניתוח מעמיק של אופי עבודתה, שהוגדר כמגוון, שאינו כולל הקלדה רציפה או תנועות חד-גוניות וחוזרות ונשנות לאורך זמן משמעותי. הנתונים שהוצגו, כולל עדות התובעת עצמה, לא עמדו בדרישות המחמירות של הפסיקה בנושא זה.