ע"פ 6378/95

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי אין די ראיות כדי להרשיע את המערער באונס המתלוננת. החלטתו של בית משפט קמא להאמין לעדותה של המתלוננת על פני עדותו של המערער מכובדת, נוכח התרשמותו ממקור ראשון של בית המשפט מן העדים. עם זאת, הסתירות הרבות וחוסר העקביות בהודעותיה ובהתנהגותה של המתלוננת מערערים באופן משמעותי את אמינותה. בעוד שעדותה יכלה לספק בסיס תקף להרשעה אלמלא סוגיות אלה, שופטי הערעור מוצאים כי הם מחלישים את התיק נגד המערער עד כדי כך שזיכוי הוא פסק הדין המתאים. ההחלטה נשענת על העיקרון לפיו יש לגשת בזהירות לעדות אחת, הטומנת בחובה סתירות, במיוחד מאז כניסתו של סעיף 54א לפקודת הראיות, אשר מבטל את הצורך באימות בתיקי עבירות מין. נוכח סתירות אלה והיעדר ראיות תומכות, ההרשעה אינה עומדת למבחן. הצעתו של השופט צ.א. טל לקבל את הערעור ולזכות את המערער מחמת הספק הסביר מוסכמת פה אחד על הרכב השופטים.