ת"א 60300-03-19

תקציר

לתובעים ולנתבע הסכם שכירות לדירה. התובעים תבעו את הנתבע בגין הפרה לכאורה של הסכם השכירות בכך שניהל עסק מהדירה וביצע עבודות ללא היתר. התובעים דרשו את פינוי הנתבע. בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהנאשם ניהל עסק מהדירה. לפיכך, היא דחתה את טענת התובעים להפרה יסודית של הסכם השכירות. טענת התובעים כי הנתבעת ביצעה עבודה ללא היתר נכשלה גם משום שהתגלתה בשלב מאוחר של ההליך והתובעים לא ביקשו לתקן את תביעתם. עם זאת, השופט פסק לטובת התובעים באשר לטענתם כי הדירה עומדת להיהרס ולהיבנות מחדש, וכי התובעים השיגו את היתר הבנייה הנדרש. השופט הורה על פינוי הנאשם. מאחר שהנתבעת התגוררה בדירה זמן רב, פסק השופט כי יש לפצות אותה בסכום של 1,150,000 ₪ בגין רכישת נכס חלופי. סכום זה היה גבוה מדמי המפתח המלאים כדי לשקף את עליית מחירי הנכסים מאז ניתנה חוות דעתו של המומחה. הפינוי היה אמור להתבצע תוך 120 יום מיום שהתובעים הפקידו את הפיצויים אצל עורכי הדין של הנתבעת. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 12,000 ₪.