רע"א 5361/23

תקציר

בפסק דין מפורט זה בחן בית המשפט בקשת רשות ערעור ולבסוף החליט לדחותה, לגופה, חרף שהכיר בהתנהלותו הבלתי מספקת של המשיב בכל הנוגע לצו גילוי. בתחילה נטען כי הבקשה נופלת תחת סעיפים ספציפיים בצו, אך בית המשפט הפריך זאת והדגיש את אופייה המהותי של ההחלטה ולא את השפעותיה הפרוצדורליות. בהסתמך על פסיקות קודמות, הדגיש בית המשפט את הקריטריונים למתן ערעורים על החלטות ביניים, המתמקדים בשאלה האם החלטה פוגעת באופן מהותי בזכויות הצדדים או גורמת נזק ממשי. בית המשפט מצא צדק בטענות העותרת בדבר הפרת זכויות פרוצדורליות בשל דחיית בקשות לטיפול בהפרות צו הגילוי. למרות טענת המשיב בדבר מכשולים במסירת נתוני CDR, בית המשפט מצא את ההסברים סותרים ובלתי מספקים. המשיב צוין במתן הצהרות סותרות, חוסר בהירות ואי עמידה בחובות הגילוי, דבר המוביל לתוצאות פרוצדורליות. בית המשפט אמנם בחר שלא להטיל את הסנקציה החמורה של מחיקת כתב ההגנה של המשיב, אך הכיר בחיסרון הראייתי של המבקש בשל מעשיו של המשיב ואיפשר לחיסרון זה להשפיע על הערכת הראיות. בנוסף, דחה בית המשפט את הרעיון לחייב את המשיב לקבל נתונים מצדדים שלישיים, תוך הקפדה על גבולות משפטיים שנקבעו. בדחותו את בקשת הערעור, פסק בית המשפט הוצאות גם למבקש בשל ייצוגו האיטי והמשתנה של המשיב, שהביא להתמשכות ההליכים. פסק הדין מסתיים בכך שהמשיב חויב בהוצאות המבקש בסך 75,000 ₪, תוך הכרה בהליך ההתדיינות הממושך.