ת"א 60650-01-19

תקציר

השופט דחה את הבקשות שהוגשו בתיק. השופט קבע כי אין במעשה של בית המשפט שיחסום את התובעים מלהגיש את תביעתם, שכן שני ההליכים, אף שהיו דומים לכאורה, לא היוו התדיינות חוזרת באותה עילה. הצדדים בשני ההליכים לא היו זהים, ופסק הדין הקודם התמקד אך ורק בסוגיית הסכם הפיצויים. כמו כן, נדחתה גם טענת התיישנות המבקשים. אף שהזכויות הנתבעות על ידי עוואד אכן היו חוזיות וכפופות לתקופת ההתיישנות הרגילה, קבע השופט כי קיימת אפשרות ליחסי נאמנות בין המבקשים לבין המשיבים. המבקשים, בהיותם יורשיו של מוחסן, נחשבו לנאמנים, ואילו עוואד ויורשיו היו הנהנים. השופט הדגיש כי מסקנה זו מחייבת חקירה נוספת ושמיעת הראיות. יתר הטענות בדבר תוקפו של ייפוי הכוח והצוואה לא זכו להתייחסות ויטופלו בהמשך. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים, וסוגיית ההוצאות תוכרע בפסק הדין הסופי.