ד"מ 59128-06-15

תקציר

התובע, מתכנת במקצועו, פוטר מעבודתו בחברה הנתבעת לאחר שעבד בה כחצי שנה. המחלוקת העיקרית היא האם התובע זכאי לכספים המיועדים לתוכנית פנסיה ולקרן השתלמות, אותם מסרב הנתבע לשלם בשל התנהגותו הפסולה הנטענת של התובע. מהראיות עולה כי התובע הוזהר על יציאה מוקדמת בלתי מורשית מהעבודה, אך לא הוכח כי המשיך בפעולות אלה. בנוסף, התובע עשה שימוש פסול בכרטיס חיוב ארוחה בעת חופשת מחלה, מעשה הנחשב להפרת משמעת חמורה, אולם הנתבעת לא הוציאה אזהרה כנדרש. פסק הדין מקבל את טענות התובעת, ומציין כי מעשיה של הנתבעת לא היו מוצדקים והפרו את חוק הגנת השכר בכך שלא העבירו את הפרשות התובעת לקרן ההשתלמות. על פי חוזה העבודה, המחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התובע זכאי לכספים, וזכותה של הנתבעת לשלול אותם מוגבלת למקרים של הפרת משמעת חמורה. מאחר ומעשיו של התובע אינם עולים כדי כך, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 11,734 ₪ ו-9,934 ₪ לקרן ההשתלמות, הן בריבית והן בהצמדה החל מיום 1.8.2013. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.