בש"פ 1130/16

תקציר

בתיק שעסק בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, הוגשה בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום, בשל אישום ברצח בכוונה תחילה על רקע סכסוך משפחתי. האירועים שהובילו להגשת כתב האישום עוסקים ברצח מתוכנן שבו קשר המשיב לכאורה קשר עם אחרים, מה שהוביל למותו של עלי חסארמה. לצד זאת, נעשו ניסיונות להתנקש בקורבן באמצעות נשק חם, כאשר השותפים קיבלו תשלומים עבור מעורבותם. התביעה טענה כי המשיב מהווה סיכון משמעותי, בהתחשב בעברו ובסכסוך המשפחתי המתמשך, לצד חשש למניפולציה של עדים וסיכון בריחה. למרות שהכיר בחומרת האישומים, בית המשפט הכיר בעיכובים משמעותיים בהליכי המשפט, שלא החלו בתשעת החודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום, בשל התנגשויות בלוחות זמנים. עיכוב זה הניע את ההגנה לטעון נגד המשך המעצר ללא התקדמות ממשית במשפט, תוך הדגשת סוגיות של חזקת החפות והזכות לשימוע במועד. מאחר שבית המשפט שקל גורמים אלה, לרבות היעדר התקדמות במשפט שלא ניתן לייחס למשיב, הוא הציע לבחון חלופות למעצר פיזי, לרבות מעצר בפיקוח אלקטרוני, המותנה בתסקיר מבחן יסודי. מעצרו של המשיב הוארך ב-60 יום כדי לאפשר הערכה זו, תוך שהוא מדגיש כי על החלופות למתן כראוי כל סכנה הנשקפת ממנו, תוך התחשבות במתחים המשפחתיים סביב המקרה.