ת"ק 22190-09-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה לפיצויים בגין משלוח דברי פרסומת שלא התבקשו. הנתבעת, לוג טק תקשורת בע"מ, הפעילה אתר אינטרנט בשם Direct RSS, אליו נרשמה לכאורה התובעת ובכך הסכימה לקבל דיוור פרסומי. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם התובעת אכן הסכימה לקבל דברי דואר אלה, כנדרש לפי סעיף 30א לחוק התקשורת. הנאשם הציג ראיות לתהליך הרישום, לרבות צילומי מסך ונתוני כתובות IP. עם זאת, התובעת הכחישה כי נרשמה וטענה כי לא ידעה על האתר. היא גם סיפקה שתי סיבות משכנעות מדוע לא הייתה נרשמת: ראשית, היא הפסיקה לעבוד בערוץ 10 ולתרום לאתר נענע 10 שנים לפני הרישום לכאורה; ושנית, ככותבת הבלוג המדובר, לא היה לה צורך לקבל עדכונים עליו. בית המשפט מצא את ראיות הנתבעת בלתי משכנעות, במיוחד לאור העובדה שהכחשת התובע העמידה את הנתבעת על כך שעליה לספק ראיות משכנעות לרישום. הנתבעת נמנעה מלהציג עדות של איש מחשבים או מפעיל אתר, שהייתה חיונית להסבר תהליך הרישום ולהבטחת שלמות הנתונים. תחת זאת, הגישה הנתבעת מסמך שהוכן כביכול על ידי איש מקצוע כזה, אך ללא עדותה. בית המשפט קבע כי אין די בכך, בפרט כאשר מדובר במסמך הנוגע לעניינים טכנולוגיים ומחשוביים. הימנעותה של הנתבעת מלהביא עדות מרכזית זו הובילה את בית המשפט למסקנה כי לא הוכיחה את הסכמת התובע. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי למפרסמים צריכים להיות האמצעים להוכיח הסכמה, וכי הסתמכות על כתובות IP בלבד אינה מספיקה. הימנעותו של הנתבע מלהביא ראיות מספיקות להסכמת התובע, יחד עם היעדר הסבר ישיר ומקיף לרישום הנטען הביאו את בית המשפט לפסוק לטובת התובע. הנתבע חויב לשלם לתובע 10,000 ₪ בגין הפרסומות, בתוספת 100 ₪ אגרת בית משפט והוצאות בסך 1,000 ₪. פסק הדין התווה גם את הזכות לבקש רשות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.