ע"ע 18016-01-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ניצחון חלקי לעובד שתבע זכויות סוציאליות שלא שולמו לו ממעסיקיו – ישיבה וחברת ניקיון שסיפקה את שירותיה – במשך תקופת העסקתו ולאחר סיומה. לעובד, אזרח אריתריאה, ניתנו תשלומים שונים בסך כולל של 32,395 שקלים, שיישאו ביחד ולחוד על ידי הישיבה וחברת הניקיון, לרבות ניכויים משכרו, דמי חגים והבראה ופיצויים בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה שלו. כמו כן חויבו הישיבה וחברת הניקיון לשלם את הוצאותיו המשפטיות של העובד. הטענה העיקרית בפסק הדין נוגעת לזיהוי מעסיקיו של העובד, כאשר בית המשפט קבע כי הישיבה וחברת הניקיון היו מעסיקים משותפים. פסק הדין מתבסס בחלקו על הודאתה של הישיבה עצמה במהלך המשפט כי יהיה זה "נכון לקבוע" את מעמדה כמעסיק משותף, לצד קביעות עובדתיות אחרות המבססות את פיקוחה הישיר של הישיבה על עבודת העובד. הן הישיבה והן חברת הניקיון ערערו על החלטת בית הדין האזורי וביקשו עיכוב ביצוע. בית המשפט דחה את בקשתם אך נעתר באופן חלקי לעיכוב, בתנאי שהסכום המעוכב - המוערך ב-15,504 שקל - יופקד בתוך שבעה ימים בקופת בית המשפט על ידי הישיבה. עיכוב הביצוע החלקי מותנה בתשלום זה וחל רק על הישיבה, בעוד חברת הניקיון והמשיב האחר אינם פטורים מביצוע מיידי. הודגשו זכויותיו של העובד לתשלומים המגיעים לו, ובית המשפט ציין את הסבירות לתוצאות שונות לגבי חלק מהאישומים נשוא הערעור. ההחלטה התקבלה על בסיס הערכת סיכויי הצלחת הערעור והנזקים הפוטנציאליים שייגרמו לצדדים מביצוע פסק הדין או מעכבו.