ת"ק 39168-12-24

תקציר

בית המשפט בחן את טענת הנתבע כי התביעות פוצלו באופן מלאכותי והוגשו בחוסר תום לב. * **איסור פיצול תביעות:** בית המשפט אישר את הכלל הבסיסי במשפט הישראלי, כפי שבא לידי ביטוי בתקנה 25 משנת 2018, לפיו על תובע לאחד את כל הסעדים בגין עילת תביעה אחת לתביעה אחת. איסור זה משתרע על פיצול סעדים לתביעות משנה ומונע מתובע לתבוע חלק מהפיצויים בתביעה אחת ואת היתרה בתביעה אחרת. הגורם הקובע ל"עילת תביעה" הוא רחב, ומטרתו למנוע הטרדה של נתבעים על ידי תביעות מרובות הנובעות מאותו מעשה. תובע נחשב כמי שוויתר על כל יתרת סעד אם הוא לא ביקש אותה בתביעתו הראשונית. * **פנייה לבית משפט לתביעות קטנות:** בית המשפט הדגיש כי האיסור על פיצול תביעות וסעדים חל גם על תביעות המוגשות לבית המשפט לתביעות קטנות. אי עמידה בתקנות אלה תפגע בתכלית היעילות והצדק שבית המשפט לתביעות קטנות נועד לקדם. * **פיצול מלאכותי:** בית המשפט מצא כי פיצול מלאכותי של תביעות, במיוחד כאשר נעשה כדי לשמור על סכום התביעה בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, אסור ומצדיק את דחיית התביעות, לפחות זו שהוגשה מאוחר יותר. * **ממצאים עובדתיים על פיצול:** בית המשפט קבע כי הסיבה הדומיננטית לטענות התובעים הייתה כישלונה של הנתבעת לספק טיסה חלופית, מה שהוביל לכך שהתובעים נתקעו. בית המשפט הגיע למסקנה כי עילות התביעה זהות והסעדים פוצלו באופן מלאכותי, כפי שנטען על ידי הנתבע. הטענה כי לתובעים היו כרטיסים נפרדים לא הוכחה, וגם אם הייתה נכונה, לא הייתה מצדיקה את הפיצול. בית המשפט ציין כי ביטול הטיסה חזרה היה עילת התביעה הבסיסית, ותביעות לדיור בתקופות חופפות ולפיצויים לפי התוספת הראשונה פוצלו אף הן, מה שתומך בטענת הנתבע. * **הסתרה:** בית המשפט מצא כי פיצול התביעות הוחמר עוד יותר על ידי ניסיון לכאורה להסתיר עובדה זו מבית המשפט, שראה בו ניצול לרעה של הליכים. כתוצאה מכך, התביעה המפוצלת השנייה נדחתה. * **חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך:** בית המשפט מצא כי התובעים, שנעזרו בנציג, הפגינו חוסר תום לב. עדות לכך הייתה ניסיונם להסתיר את פיצול התביעה והסתמכותם על פסק דין של בית משפט קמא שכבר בוטל בערעור בעת הגשת תביעותיהם. התנהלות זו נחשבה כניסיון להטעות את בית המשפט ונלקחה בחשבון בהחלטה לגבי הוצאות. * **השפעת המלחמה ו"כוח עליון":** בית המשפט התייחס לטענת התובעים כי מלחמה אינה חריג תקף לביטולי טיסות. הוא ציין את חקיקת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאי הטיסה) (תיקון מס' 2 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025, אשר הגדיר מחדש את חובות חברות התעופה בנסיבות מיוחדות כמו המלחמה. תיקון זה החריג במפורש את המועדים הרלוונטיים לבריחת התובעים מזכאות לפיצויים. בית המשפט הגיע למסקנה כי הסתמכותו של הנאשם על המלחמה כסיבה לביטול לא הייתה תירוץ שווא. * **אי מתן טיסה חלופית:** בית המשפט מצא כי טענת התובעים על כך שננטשו ולא סופקה להם טיסה חלופית לא הייתה מבוססת. הראיות הצביעו על כך שהתובעים רכשו כרטיסים מיונייטד איירליינס וכי החלטתם לחזור מאוחר יותר הייתה לבקשת התובע. עוד קבע בית המשפט כי חברת תעופה זרה אינה מחויבת לספק טיסה חלופית עם חברת תעופה ישראלית, ודחה את הטענה כי היה על הנתבעת להסדיר טיסה עם אל על. * **טענת דמי כיס:** הטענה בדבר היעדר דמי כיס נדחתה מכיוון שלא הועלתה בכתבי הטענות, לא הוכחה וסותרת טענות אחרות להוצאות. הראיות הראו גם שהתובעים חזרו מוושינגטון, מה שהופך את הטענות להוצאות בניו יורק ובמרילנד לבלתי מבוססות. * **פיצוי לדוגמה:** בית המשפט לא מצא בסיס לטענת התובעים כי הם תקועים בשל הנתבע, והגיע למסקנה שהם בחרו להישאר בחו"ל. הפער בתביעות הפיצויים לדוגמה בין שני המקרים הדגיש עוד יותר את האבסורד וחוסר האמינות בטענות התובעים. * **הוצאות:** בשל הפיצול המלאכותי, חוסר תום לב, הטעיית בית המשפט והטרדת הנתבע, פסק בית המשפט הוצאות נגד התובעים לטובת הנתבע ואוצר המדינה. בית המשפט ציין כי אמנם ייצוג בתביעות קטנות מותר, אך עליו להתנהל כראוי ולא לפגוע באינטרס הציבורי, כפי שמצא במקרה זה. בית המשפט ציין במפורש את הסתמכותם של התובעים על פסק דין שבוטל כבסיס לפסיקת הוצאות.