רע"א 7257/20

תקציר

פסק הדין עוסק בדחיית בקשת רשות ערעור בסוגיות שיפוטיות בעניין אזרחי בין בעלי מניות בחברה. בית המשפט בוחן את הבקשה על בסיס עקרונות משפטיים מבוססים המגדירים סמכות שיפוט מהותית, הנקבעים לא אחת על פי מבחן הסעד הבוחן את טיבו של הסעד המבוקש בתובענה. היא מדגישה כי הוראות חוק מסוימות יכולות לסטות ממבחן הסעד, בפרט בהגדרת "עניינים כלכליים", תוך הפניה לחוק בתי המשפט סעיפים 42ב(א)(3) ו-42ב(א)(6). בית המשפט מאשר כי בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בעניינים כלכליים גם אם ערכם הכספי נופל בגדר בית משפט השלום, תוך שימת דגש על מבחן מהותי על פני מבחן הסעד במקרים כאלה. מדובר בהסכם בין בעלי מניות, המהווה עניין כלכלי, ובכך מקנה לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתביעה הכספית הקשורה לאכיפת הוראות ההסכם. גם אם הסעד הכספי לבדו אינו אינטרס כלכלי גרידא, הוא נחשב לחלק מעניין כלכלי הקשור זה בזה הנובע מאותה הפרה חוזית. הדחייה מדגישה כי עילות כלכליות, משמעותיות ככל שיהיו, מצדיקות את סמכותו של בית המשפט המחוזי בתביעות אזרחיות מעורבות. אשר על כן, הערעור נדחה והמבקש מחויב לשלם את הוצאות המשיב, דבר המאשר את סמכותו של בית המשפט המחוזי בעניין.