בש"א 6043/08

תקציר

העותרת ביקשה לבטל את פסק הבוררות שניתן לטובת המשיב, או לחילופין לתקן, לשנות או להחזיר את פסק הבוררות לבורר. המשיב הגיש בקשה למתן צו עיקול על נכסי העותר, אשר ניתן על ידי בית המשפט. לאחר מכן הגיש העותר בקשה לביטול צו העיקול, בטענה כי המשיב לא המציא להם את כל המסמכים הדרושים וכי הם סולבנטיים ואין בכוונתם להימנע מביצוע פסק הדין. בית המשפט בחן את שלושת אמות המידה העיקריות לביטול צו העיקול: 1) קיומן של ראיות מהימנות לעילת תביעה, 2) חשש סביר שאלמלא הצו ייפגע ביצוע פסק הדין, ו-3) מאזן הנוחות. בית המשפט מצא כי טענות העותר ביחס לשני הקריטריונים הראשונים אינן משכנעות וכי הקריטריונים הם מצטברים, ולכן אין צורך להמשיך ולדון בהם. עוד ציין בית המשפט כי על העותרת להציג ראיות לכך שפסק הבוררות התבסס על הנחות יסוד כוזבות כדי להצדיק את ביטולו, דבר שבית המשפט פקפק בו. אשר למאזן הנוחות, הסכים בית המשפט עם העותרים כי השארת צו העיקול על כנו תטיל עליהם נטל מיותר, בעוד שלמשיב ייגרם נזק פוטנציאלי מופחת אם יבוטל הצו. בסופו של דבר, ביטל בית המשפט את צו העיקול, הורה למשיב לכסות את הוצאותיו של העותר, ועיכב את יישום החלטה זו בשבוע.