ת"פ 33017-01-21

תקציר

הנאשם הורשע בהחזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. הנאשם הודה באישום וויתר על חקירת עדים. הסכין נמצאה ברכבו של הנאשם ולא נמצאו ראיות לכך שהיא נישאה למטרה לגיטימית. השופט הפנה את הנאשם לשני תסקיר שירות מבחן, שפירטו את נסיבותיו האישיות, התייחסויות אופיו וההיסטוריה שלו. הדו"חות ציינו את האינטליגנציה של הנאשם, היעדר עבר פלילי וסיכון נמוך לעבירה חוזרת. עם זאת, צוינו גם קשייו של הנאשם לשתף פעולה עם שירות המבחן. השופט שקל את הערכים המוגנים של שלום הציבור, שלמות הגוף והזכות לחיים, ואת הצורך בענישה מרתיעה בעבירות החזקת סכין. השופט שקל גם את נסיבות העבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם ומדיניות הענישה בעבירות דומות. בקביעת העונש סטה השופט משיקולי השיקום, נוכח סיכויי השיקום הגבוהים של הנאשם והתמונה החיובית שהוצגה לגבי אורח חייו ואופיו. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 5,000 שקל והצהרה על התחייבות כספית בסך 5,000 שקל להימנע מנשיאת סכין או אגרוף בתוך שלוש שנים. השופט הורה גם על השמדת מוצג הסכין ונתן את פסק הדין בהיעדרם של הצדדים ביום 30.10.22.