ת"א 47058-06-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בנוגע לבקשת התובעים להשתתפות הנתבעת בהוצאות הייצוג המשפטי שלהם, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), התשס"ו-2005: **מבוא והליכים מקדמיים:** ההחלטה דנה בבקשה שהגישו התובעים, חברי קיבוץ, להורות לנתבעת, הקיבוץ, לשאת בחלק מהוצאות הייצוג המשפטי שלהם במסגרת תביעה שהגישו נגדו. התביעה המקורית עוסקת בארבעה נושאים עיקריים: מתחם הצ'ילר, הפעלת הבריכה, שיוך דירות, ולשון הרע. הדיון בבקשה להשתתפות בהוצאות התנהל באופן נפרד יחסית להליך התביעה העיקרי, לאחר שהצדדים הגישו טיעונים, תצהירים, והייתה להם הזדמנות לחקור את המצהירים. **מסגרת נורמטיבית – תקנה 3 לתקנות יישוב סכסוכים בקיבוץ:** בית המשפט מנתח לעומק את תקנה 3 לתקנות, המפרטת את התנאים להשתתפות הקיבוץ בהוצאות הייצוג המשפטי של חבר. התנאים המרכזיים הם: 1. **קיום "סכסוך"**: כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות. 2. **יחסים בין חבר לקיבוץ**: הסכסוך צריך להיות בין חבר לקיבוץ. 3. **תנאי בוררות**: הקיבוץ בחר להיות מיוצג בבוררות על ידי עורך דין, או שסירב לקיים בוררות הקבועה בתקנונו. 4. **שיעור ההשתתפות**: ההשתתפות תיקבע לפי הוצאות הקיבוץ, ו"בשים לב למקורות הכספיים של החבר". **הבדלים מהסדר הוצאות משפט כללי:** ההחלטה מדגישה כי הסדר ההשתתפות בהוצאות לפי תקנות יישוב סכסוכים שונה מהסדר הוצאות המשפט הכללי. בעוד שהסדר כללי מבוסס בעיקר על תוצאות ההליך (מי ניצח), ההסדר בקיבוצים מבוסס על תפיסה של **שותפות וערבות הדדית** בין הקיבוץ לחבריו, ובמיוחד על הרצון ליצור **שוויון בניהול ההליך** בין הצדדים, מתוך הכרה בפער כוחות פוטנציאלי. לכן, הזכות להשתתפות בהוצאות **אינה מותנית בתוצאות ההליך**. **המתווה הדיוני:** בית המשפט דן בשאלה מתי יש להכריע בבקשה להשתתפות בהוצאות. הוא קובע כי זוהי דרישה מהותית שיש לכלול בכתב התביעה. במקרים בהם הסעד נכלל בתביעה, בית המשפט מוסמך, מכוח תקנה 76 לתקנות סדר הדין האזרחי, **להפריד את הדיון** ברכיב זה ולדון בו בשלב מקדמי, על מנת למנוע החמצת תכלית ההסדר – יצירת שוויון בניהול ההליך. ההחלטה מעידה על נכונות לדון בבקשה בשלב מוקדם, כפי שאכן נעשה בענייננו. **יישום התנאים בענייננו:** 1. **תנאי ה"סכסוך"**: * **שיוך דירות**: לא הייתה מחלוקת שהנושא מהווה "סכסוך" לפי התקנות. * **לשון הרע**: הוסכם כי אינו נכלל בהגדרת "סכסוך". * **מתחם הצ'ילר והבריכה**: בית המשפט קובע כי סכסוכים אלו אינם עומדים בתנאי ה"סכסוך" לפי התקנות. ההגדרה דורשת שהסכסוך יהיה "בדבר יישום החלטת האסיפה הכללית לגביו". בית המשפט מפרש זאת כמחייב קשר הדוק ליישום החלטת האסיפה, ולא רק התקשרות מסחרית עם הקיבוץ, גם אם היא נובעת מחברות. במקרה זה, ההסכמים עם התובע הם מסחריים במהותם, ולא הוכח כי נחתמו כתוצאה מיישום החלטה קונקרטית של האסיפה הכללית. אף אם היו נחשבים "יישום", עצם הפרת ההסכם אינה נחשבת עוד "יישום". * **מסקנה**: תנאי ה"סכסוך" התקיים רק לגבי רכיב שיוך הדירות. 2. **תנאי הייצוג בבוררות או הסירוב לבוררות**: * התובעים פנו לקיבוץ בבקשה לבוררות, והקיבוץ סירב. * הנתבעת טענה שהתקנון אינו מחייב בוררות, וכי לגבי שיוך דירות חלף המועד. * **הכרעת בית המשפט**: בית המשפט קובע כי די בכך שהתקנון מסדיר את האפשרות לבוררות והקיבוץ סירב לפנייה, גם אם אינו מחויב לבוררות על פי תקנונו. הסירוב לקיים בוררות (בין אם בגלל שהקיבוץ לא חייב בכך לפי התקנון, או בגלל טענות הגנה לגופו של עניין) כשלעצמו, עונה על התנאי. 3. **תנאי המקורות הכספיים של החבר**: * זהו תנאי מכריע בהחלטה. התקנה קובעת כי יש לקחת בחשבון את מקורותיו הכספיים של החבר, והדבר יכול להוביל להפחתה ואף לאיון זכות ההשתתפות. * **נטל ההוכחה**: הנטל להוכיח את המצב הכלכלי מוטל על החבר. * **ענייננו**: התובעים, למרות היותם "אנשי עסקים" כפי שעולה מדברי הנתבעת, לא הציגו כל ראיה או טיעון משמעותי לגבי מצבם הכלכלי, מעבר לטענות כלליות על "הלוואות". חוסר ההתייחסות בולט במיוחד לנוכח טענות הנתבעת. * **מסקנה**: התובעים לא עמדו בנטל המינימלי להוכיח כי מצבם הכלכלי מצדיק את חיוב הקיבוץ בהשתתפות בהוצאותיהם. **סוף דבר:** בית המשפט **דחה את רכיב התביעה** הדורש מהנתבעת להשתתף בהוצאות הייצוג המשפטי של התובעים, בעיקר בשל אי-עמידתם בתנאי ה"סכסוך" (כפי שהוגדר בתקנות) לגבי רוב חלקי התביעה, ובשל אי-הוכחת מצבם הכלכלי כנדרש על פי התקנות. **חידושים ועיקרים משפטיים:** * **פרשנות "סכסוך"**: ההחלטה מבחינה בפרשנות צרה יחסית של המונח "סכסוך" בתקנה 1, ומחייבת קשר ליישום החלטת אסיפה כללית, ולא רק התקשרות מסחרית עם הקיבוץ, גם אם היא נובעת מחברות. * **תנאי הסירוב לבוררות**: החלטה כי סירוב הקיבוץ לקיים בוררות, גם אם אינו מחויב בכך לפי תקנונו, די בו כדי לעמוד בתנאי התקנה, ואין לראות בטענות הגנה לגופו של עניין (כמו חלוף מועד) ככאלו השוללות את עצם הסירוב. * **נטל הראיות למצב כלכלי**: חידוד הנטל המוטל על החבר להוכיח את מצבו הכלכלי, גם כשהתקנה מדברת על "שנים לב", והדגשת כי אי-הוכחה זו יכולה להביא לאיון זכות ההשתתפות. * **האפשרות לדון בבקשה בנפרד**: אישור מפורש של סמכות בית המשפט לדון בבקשה להשתתפות בהוצאות באופן נפרד ומקדמי, על מנת להגשים את תכלית השוויון בניהול ההליך. * **הבחנה מהסדר הוצאות כללי**: הדגשה חוזרת ונשנית כי ההסדר בקיבוצים נועד ליצור שוויון ולהגן על חבר הקיבוץ כצד "חלש" פוטנציאלי, ולא מבוסס על הכרעת הדין.