ע"פ 8704/08

תקציר

במקרה דנן, דחה בית המשפט לערעורים את הערעור, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין גזר דינם של מערערים שהיו מעורבים בהתנהגות פלילית חמורה, לרבות איומים ותקיפת שוטרים. בית המשפט דבק בעיקרון לפיו התערבות ערעורית בגזר הדין שמורה למקרים חריגים שבהם ניכרת טעות ברורה או עונש בלתי מידתי, שלא היה ישים כאן. החלטת בית המשפט המחוזי נמצאה ראויה, תוך איזון בין חומרת מעשיהם של המערערים לבין נסיבותיהם האישיות, בהתאם למדיניות הענישה המקובלת שמטרתה להרתיע מפני תקיפת שוטרים. טענת המערערים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא קיבל את המלצת שירות המבחן נגד המאסר נדחתה. בית המשפט קבע כי המלצות כאלה הן שיקול אחד מני רבים ויש להן משקל מופחת בעבירות חמורות. המערערים גם כשלו בטענתם כי הפנייה לממונה על עבודות ציבוריות יצרה ציפייה לגיטימית לעונש שלא יעלה על שישה חודשים, שכן בית המשפט הבהיר כי עצם פעולת ההפניה אינה מהווה הבטחה בדבר היקף גזר הדין או טיבו. פסק דינו של השופט דנציגר התקבל בהסכמת השופטים א' פרוקצ'יה וא' רובינשטיין, כאשר רובינשטיין הציע כי על בתי המשפט לבקש חוות דעת מהממונה על עבודות ציבוריות רק כאשר הם נוטים להטיל עבודות שירות, ובכך להימנע מערעורים על סמך ציפיות שלא נענו. בסופו של דבר נצטווה המערערים להיכנע למתן גזר הדין ביום 4.5.2009.