עב"י 21286-03-19

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם יש הצדקה להתערב בפסק הדין לפיטוריו של כבאי שתקף אדם אחר מחוץ לעבודה. המערער הודה בכתב האישום המתוקן, בו נטען כי היכה את המתלונן בחוזקה בפניו, גרם לו ליפול לאחור, ולאחר מכן נשכב עליו תוך שהוא מנופף בידו לעבר פניו. המתלונן סבל מחבלות קשות ונאלץ לעבור ניתוח. בית המשפט לא מצא כל טעות בתיאור האירוע על ידי בית הדין כ"פרץ אלימות". עוד צוין כי מטרתם של אמצעי המשמעת בדין המשמעתי היא למנוע פגיעה בשירות המדינה, ולהרתיע עובדים מביצוע מעשים דומים, דבר המצדיק את הפיטורים. הפסיקה תומכת גם בפיטורי עובדים המבצעים עבירות אלימות. למרות שבית המשפט התחשב בתכונותיו החיוביות של המערער ובחרטה כנה, הוא מצא כי חומרת האירוע ותוצאותיו, יחד עם הפסיקה מצדיקים את מסקנת בית הדין. לפיכך, דחתה ערכאת הערעור את הערעור וביטלה את השיהוי בביצוע גזר הדין.