ת"פ 43624-05-14

תקציר

הנאשם, בן 18 וחצי, נמצא אשם בסיוע וסיוע לשוד בנסיבות מחמירות ובסיוע לחבלה חמורה. השופטת, רונית בש, מתייחסת לעקרונות הענישה כפי שהותוו בתיקון מס' 113 לחוק העונשין, המדגיש את עקרון ההלימה או הגמול. היא מציינת את הערכים החברתיים שנפגעו במקרה זה, לרבות שלמות גופה ורכושה של המתלוננת, ואת הנזק הנפשי שנגרם לה. בש מדגיש גם את הצורך בענישה משמעותית בתיקי שוד, בעיקר כאלה הכרוכים באלימות, למען ההרתעה וביטחון הציבור. לצורך קביעת טווח הענישה ההולם מביא בש בחשבון את הפגיעה שנגרם, את התכנון שקדם לעבירות ואת מדיניות הענישה הרווחת. היא מזכירה שני מקרים קודמים – האחד גזר על נאשם 20 חודשי מאסר בגין עבירה דומה והשני גזר על נאשם 10 חודשי מאסר בגין סיוע לשוד. בש מסכם כי טווח הענישה ההולם לנאשם הוא בין 15 ל-30 חודשי מאסר. עם זאת, בש חורג מטווח זה בשל גילו הצעיר של הנאשם ועקרון השיקום הקבוע בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין. היא מדגישה את חשיבות הפוטנציאל השיקומי של הנאשמים, את משפחתם התומכת ואת התובנה המופגנת לגבי הפסול שבמעשיהם. בנוסף, לנאשם אין עבר פלילי קודם, ונראה כי מדובר בטעות חד פעמית. השופט מתייחס גם לאירוע הטרגי של רצח אביו של הנאשם, שהותיר חותם מתמשך. הנאשם כבר בילה זמן מה במעצר אמיתי ובמעצר בית, וזה שימש לקח. בהתחשב בכל אלה, בש גוזר על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי משמעותי וצו מבחן. הנאשם מוזהר מפני ההשלכות של הפרת הצו. לבסוף, ניתנת לנאשם זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום, ופסק הדין ניתן בנוכחות התביעה, הסנגור והנאשם.