ת"א 34661-11-10

תקציר

חברת אופנה צרפתית, המבקשת, תבעה תאגיד עזתי, המשיב, בגין ייבוא לכאורה של מכנסיים מזויפים לישראל הנושאים את סימני המסחר הרשומים של המבקשת. מאחר שמשרדי המשיב נמצאים בעזה, שנמצאת מחוץ לתחום השיפוט הישראלי, התמודד המבקש עם קשיים בהגשת התביעה. הם פנו לעמילות מכס שטיפלה ביבוא הטובין המפרים לכאורה מטעם המשיב. לטענת המבקש, עמילות המכס גישרה בעבר בין הצדדים בניסיון לפתור את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט. המבקש טען כי עמיל המכס, בניהול הליך הייבוא, היה מוסמך לקבל את התביעה מטעם המשיב לפי תקנה 482(א) סדר הדין האזרחי. לחילופין, הם טענו כי חל "כלל הידע", כלומר המשיב היה מודע לתביעה. בית המשפט הסכים עם טענתו העיקרית של המבקש והכיר בעמיל המכס כמי שמוסמך לקבל את התביעה. הימנעותו של המשיב מהגשת כתב הגנה הביאה את בית המשפט ליתן פסק דין לטובת המבקש. פסק דין זה הורה למשיבה להימנע מהפרת סימני המסחר של המבקשת, למסור פירוט עסקאות הנוגעות למוצרים המפרים, לשלם למבקש את התמורה שהתקבלה ולכסות הוצאות משפט. בנוסף, בית המשפט ציין את שכיחותם של מקרים כאלה והציע מענה חקיקתי שיבטיח כי יבואנים לא יוכלו לחמוק מסמכות שיפוט כאשר הם משתמשים בישראל כשער להפרת טובין מפרים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות שני הצדדים וחל רק על מערכת היחסים שבין המבקש לבין המשיב הראשון.