עת"מ 59643-11-15

תקציר

העותרת, חברה המפעילה מכון טיהור שפכים, ביקשה למנוע מהמשרד להגנת הסביבה למסור מידע על פעילות החברה לצד שלישי, בטענה כי הדבר יפגע בזכויותיה לפרטיות ולקניין רוחני, וכי המידע מהווה חומר חקירה. מנכ"ל המשרד פסק בניגוד לטענות העותר ואישר את פרסום המידע. העותר ערער לבית המשפט, והשופט בחן בקפידה את החוקים החלים ופסקי דין קודמים הקשורים אליהם. השופט הסכים עם החלטת המנכ"ל בחלק מהנקודות, אך ביטל אותה באחרות. השופט קבע כי לעותרת, בהיותה תאגיד, אין זכות לפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, וכי החלטת הממונה בעניין זה נכונה. השופט גם הסכים עם המנכ"ל כי מרבית המידע המבוקש נאסף באמצעות עבודת הרגולציה של המשרד ולא חקירה פלילית, ולכן ניתן לחשוף אותו. עם זאת, השופט פסק לטובת העותרת בנושא הסודות המסחריים, והחליט שלא לגלות מסמכים המסומנים 2.3, 2.4, 2.8, 2.9 ו-2.18, שהכילו מידע עסקי בעל ערך. עוד קבעה השופטת כי חלק מהחומרים אכן מהווים רישומי חקירה ואין לשחררם, לרבות מסמכים המסומנים 2.8 ו-2.9, שכן הם חשפו פרטים על החקירה שהתנהלה נגד העותר. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והמדינה הונחה לאסוף את המסמכים ישירות מלשכת השופט.