ת"צ 42500-10-22

תקציר

בית המשפט קבע כי המבקשת לא הוכיחה עילת תביעה אישית, שהיא תנאי מוקדם להגשת תביעה ייצוגית לפי סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. המבקש, תושב רעננה, לא הצליח לבסס זיקה בינו לבין בתי הספר בנתניה הנדונים בבקשה, כנדרש בחוק. המבקש טען כי נמנע ממנו להרצות במוסדות חינוך בלתי נגישים, אך הוא לא טען לאפשרויות או הסתברויות ממשיות להיות מוזמן להרצות בבתי ספר אלה. בנוסף, עוגמת הנפש והתחושות השליליות שחווה הפונה עקב ידיעתו על חוסר הנגישות אינן מהוות עילת תביעה. השופטת הדגישה כי לא ניתן לוותר על דרישת עילת תביעה אישית, גם בתביעות ייצוגיות בעלות חשיבות חברתית הקשורות לנגישות. מאחר שהמבקש לא הצליח להוכיח עילת תביעה אישית, נדחתה גם הבקשה לצרף עמותה כמבקש נוסף. לפיכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה. פסק הדין הדגיש את המשמעות החברתית של תובענות ייצוגיות בתחום הנגישות, אך קבע כי נראה כי היעדרה של קבוצת נפגעים בעלת מענה פרוצדורלי הולם הוא הסיבה לחוסר יכולתו של המבקש למצוא תובע מייצג מתאים.