ע"א 1191/14

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור אזרחי על סכסוך בין עירייה למספר משיבים. בית המשפט דוחה את בקשת העירייה לעיכוב ביצוע פסק הדין, כלומר פסק הדין יבוצע באופן מיידי. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, צד שזוכה במשפט צפוי בדרך כלל ליהנות מפסק הדין זמן קצר לאחר נתינתו, ולא להמתין לסיום הליך הערעור. בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע רק במקרים חריגים. לשם כך בוחן בית המשפט את סיכויי הצלחת הערעור ואת מאזן הנוחות - האם ניתן להוכיח כי אי מתן שהות יגרום לקושי משמעותי בהשבת המצב לקדמותו. נטל ההוכחה מוטל על המבקש. במקרה זה, סיכויי העירייה להצליח בערעור נראים מזעריים, שכן מרבית טענותיה נוגעות לממצאים עובדתיים ולהתנהלות שכבר נקבעה בערכאות נמוכות יותר, שבדרך כלל אינן נבחנות מחדש על ידי ערכאות ערעור. העירייה גם מערערת על ממצאי בית המשפט המחוזי בנוגע להערכות נזקים, שכמעט ולא מופרעות על ידי ערכאות הערעור. בהתייחס למאזן הנוחות, העירייה לא הציגה טיעון משכנע. טענותיה בדבר חוסר יכולתם של המשיבים להשיב את הפיצויים שנפסקו לא הוכחו דיים, במיוחד בהתחשב בכך שהעירייה בחרה שלא לספק תצהיר לתמיכה בטענותיה. מנגד, הציגו המשיבים טיעונים נגדיים שהטילו ספק בראיות העירייה. לפיכך, בית המשפט אינו יכול להסיק כי המשיבים חדלי פירעון. מאחר שהעירייה לא עמדה בנטל ההוכחה לאף אחד מהתחשבים, בקשתה לעיכוב ביצוע נדחית. צו השהייה הזמני שניתן בחודש פברואר מוסר, והעירייה נדרשת לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. החלטה זו נכנסת לתוקף באופן מיידי, דבר המצביע על דחיפות ביצוע פסק הדין ומדגיש את החריגות שבמתן עיכוב ביצוע בתיקים אזרחיים.