תלה"מ 16671-01-18

תקציר

פסק דין זה דן בטענות שני הצדדים לאחר גירושיהם. התובעת מבקשת אחריות הורית משותפת, מזונות ילדים וחלוקת רכוש. בינתיים, הנתבעת מבקשת לגבות מהתובע דמי שימוש, בטענה שהיא מנעה ממנו להשתמש בנכס. בית המשפט מצדד בתובעת בסוגיית האחריות ההורית, ומחליט כי הצדדים יחלקו אחריות זו כלפי הקטינים וישמרו על חלוקת הזמן המוסכמת עמם. אלא שהתביעה לדמי שימוש נדחית מאחר שהנתבעת אינה עומדת בנטל השכנוע. הזכות לגבות דמי שימוש קבועה בחוק המקרקעין, הקובע כי שימוש בלעדי במקרקעין המונע מבן הזוג השני להשתמש בהם מקים חובה לכאורה לנשיאה בדמי שימוש. הנאשם לא הוכיח מניעה או כפייה כאמור לצאת מהבית. תחת זאת, הראיות מצביעות על כך שהנאשם עזב מרצונו את בית המגורים ותכנן את עזיבתו מראש ללא כל מגבלה. לכן, בית המשפט אינו מכיר בו כשוכר בעל כורחו. באשר למזונות ילדים, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובע 1,200 ₪ לילד ו-1,550 ₪ מזונות ומידור, בסך כולל של 4,650 ₪. סכום זה ישולם מדי חודש ויצורף למדד המחירים לצרכן. כמו כן יישא הנאשם באחוזים מהוצאות החינוך והבריאות החריגות של הקטינים. שני הצדדים יקבלו חלקים שווים מקצבת הילדים. בהמשך לתביעת הרכוש, בית המשפט מורה על איזון משאבים מיידי על בסיס חוות הדעת האקטוארית המעודכנת. התובע יקבל מחצית מהכסף ממכירת הבית המוחזק בנאמנות, ואילו הנתבע ישלם לתובע סכומים שונים עבור איזון משאבים, פיצוי על פערי השתכרות ומענק שימור. תשלומים אלה חייבים להתבצע תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בנוסף, בית המשפט קובע כי יש לסגור את החשבון המשותף, ולחלק את יתרת כספי החיסכון לקטינים שווה בשווה לפתיחת שלושה חשבונות חיסכון על שמם. הצדדים יחלקו גם את שווי הרכב המשותף שלהם. הנתבע נדרש לשלם לתובע 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שכן התנהלותו עיכבה ושיבשה את ההליכים. סכום זה יישא ריבית על פי דין מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל. ניתן לפרסם פסק דין זה תוך השמטת פרטים מזהים.