ת"א 27555-01-16

תקציר

התביעה האזרחית מבקשת לקבל פיצויים בגין עבירות מין שבוצעו בתובע, שהיה אז כבן 12, על ידי הנתבעים המרובים. עבירות המין החמורות, שכללו אונס, מעשי סדום ומעשים מגונים, הודו על ידי הנאשמים בהליך פלילי, שהוביל להרשעתם. התובעת, בעלת מוגבלות קוגניטיבית והתנהגותית, נפגעה פגיעה משמעותית בכבודה ובפרטיותה כתוצאה ממעשי הנתבעים. הנתבעים אף צילמו והפיצו את המעשים הפוגעניים, תוך החרפת הפגיעה בפרטיותו של התובע. השופט קבע כי ממצאי המשפט הפלילי מחייבים בתביעה אזרחית זו וקבע את אחריותם של הנתבעים, ביחד ולחוד. השופט קבע גם את חלוקת האחריות הפנימית בין הנתבעים. אמו של התובע לא נמצאה אשמה ברשלנות תורמת, ובכך דחתה את טענת הנתבעים בעניין זה. השופטת אימצה את חוות דעתה של מומחית מטעם בית המשפט, פרופ' סילבנה פניג, אשר בחנה את מצבו של התובע ואת נכותו כתוצאה מהאירועים. על פי הערכתו של פרופ' פניג, לתובע נגרמו 50% נכות לפני האירועים ועוד 10% נכות המיוחסת לאירועים. המומחה המליץ על המשך טיפול פסיכולוגי, תוך שימת דגש על הפגיעה באמון ובהערכה העצמית של התובע. השופטת פסקה לתובע 600,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, 180,000 ₪ בגין פגיעה בכושר ההשתכרות, 80,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד ו-150,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ונלוות. הבקשה לפיצויים עונשיים נדחתה, שכן השופט סבר כי העונשים מהמשפט הפלילי מספיקים. השופט גם דחה את בקשת הנתבעים להתחשב בגילם הצעיר ובנסיבותיהם האישיות בקביעת הפיצויים. בסיכומו של דבר, התביעה התקבלה, והנתבעים 2, 3, 4, 5, 6, 7 ו-11 חויבו לשלם לתובע 1,010,000 ₪ ביחד ולחוד. בנוסף, נדרשו הנתבעים לשאת בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 23.4% מסכום הנזק. סכום הפיצוי, לאחר ניכוי שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, יופקד בחשבון עבור התובע, שינוהל בהתאם לתקנות הרלוונטיות.