בש"א 2882/06

תקציר

בית המשפט דחה שתי בקשות לחופשה כדי להתגונן מפני ערעורים אזרחיים הקשורים לחובות כספיים. המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהגנתם אינה מזויפת, וכי יהיו להם טענות ראויות לשבח אם תינתן להם רשות להתגונן. טענותיהם בדבר בטלות ההסכמים מחמת כפייה, אי המצאת מסמכים ושיעורי ריבית לא פורטו דיים, ובחלק מהמקרים אף נזנחו במהלך הסיכומים. גם המבקשים, שהיו מקורבים לחייבים, לא הצליחו לבסס עצמם ערבים מוגנים. בעוד שהמבקשים טענו כי נגרמו להם נזקים והם זקוקים לגילוי מסמכים מהמשיב לצורך הכנת טענותיהם, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהמשיב דחה את בקשותיהם למסמכים, והדגיש כי היה על המבקשים לספק תשתית עובדתית כלשהי לטענותיהם גם ללא המסמכים. זאת ועוד, המבקשים לא מסרו כל גרסה סותרת באשר לשיעור החוב, ומצבם לאחר חתימת ההסכם לא הצדיק את ביטולו. לפיכך נדחו הבקשות, והמבקשים חויבו במשותף בכיסוי הוצאות המשיב בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית.