ע"א 465/66

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין אזרחי שניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 1966, הנוגע לסכסוך כספי על החזרת סכום כסף. המשיב הגיש תביעה בפסק דין מקוצר נגד המערערת, בדרישה להשיב 6,600 לירות ישראליות שהועברו למערערת באמצעות צד שלישי, פישמן, שישמשו למטרה מסוימת שלא התממשה. המערערת לא השיבה את הכסף והמשיבה ביקשה את החזרתו, בצירוף ריבית והוצאות. פסק דינו של בית המשפט העליון העדיף את המשיב, התיר את הגשת התביעה בפסק דין מקוצר והורה למערערת להשיב את הסכום של 6,600 לירות, בתוספת ריבית בשיעור של 11% לשנה מיום הגשת התביעה (25.12.1964), וכן 500 לירות שכר טרחת עורך דין. בית המשפט דחה את בקשותיו השונות של המערער לדחות את התביעה ולהאריך את מועד ההתגוננות, בשל היעדר טעמים מיוחדים לשיהוי ובהיעדר תצהירים תומכים. השופטים קבעו כי טענת המשיב תקפה וניתן לדון בה בפסק דין מקוצר, שכן קיימות ראיות בכתב מספיקות - הצהרה של המערערת - כדי לתמוך בטענה, גם אם לא הוכיחו את כל הפרטים. יתר על כן, הראיות הצביעו על כך שהמערער ואחיו פעלו יחד, מה שהופך את המערער לאחראי על הכספים. עוד קבע בית המשפט כי יש לחשב את הריבית על החוב מיום הגשת התביעה, לפי חוק הסדרי ריבית, התשכ"א-1961, ולא ממועד מוקדם יותר כפי שהציעה המערערת. הערעור נדחה בשינוי כי הריבית החלה מיום 25.12.1966, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב.