עת"מ 212/07

תקציר

מדובר במקרה של מכרז להקמה והפעלה של מערכת חלוקת גז טבעי בדרום הארץ. העותרות, פזגז ו-10 גז, שתיהן משתתפות במכרז, ערערו על החלטת ועדת המכרזים לבחור באמישראגז כהצעה הזוכה, בטענה כי אמישראגז לא עמדה בתנאי הסף שנקבעו במכרז. באופן ספציפי, הם טענו כי לאמישראגז, באמצעות קבלן המשנה שלה EN, אין את חמש שנות הניסיון הנדרשות בתפעול ותחזוקה של מערכת חלוקת גז טבעי. המשיבים, אמישראגז ומדינת ישראל, טענו כי יש לפרש את דרישת הניסיון באופן גמיש, המאפשר צבירת ניסיון על פני תקופה קצרה יותר או באמצעות הרמת מסך התאגיד. לטענתם, יש לראות ב-EN, למרות שהתאגדה רשמית ב-2002, המשך של ניקור גז, חברה עתירת ניסיון, ולכן עמדה בתנאי הסף. בנוסף, ביקשה גזית 10 לעיין במסמכים המפרטים את התוכנית העסקית של אמישראגס, ובמקביל ביקשה להכריז על עצמה כזוכה במכרז. בית המשפט פסק לטובת העותרים. היא מצאה כי אמישראגז לא עמדה בדרישת הניסיון כמפורט במכרז וכי ועדת המכרזים לא הצדיקה כראוי את החלטתה. זאת ועוד, בית המשפט דחה את הטענות להרמת מסך ההתאגדות במקרה זה, והדגיש כי הוראות המכרז אינן מאפשרות פרשנות כזו. באשר לבקשותיה של גז, הורה בית המשפט לפסול את הצעתה של אמישראגז אך לא נעתר לבקשתה לעיין במסמכיה של אמישראגז בטענה שמדובר בסודות מסחריים. גם עתירתם של 10 גזים להכריז על הזוכה נדחתה, שכן היא לא עמדה בדרישת הניסיון. בעקבות זאת ביטל בית המשפט את החלטת ועדת המכרזים והורה לאמישראגז ולמדינה לכסות את הוצאות העותרים.