ת"א 1085/05

תקציר

התובע, שבבעלותו תכנון רשום למחסומי דרך (מספר דגם 22231, המכונה גם "מחסומי דוקרנים"), טען כי הנתבעים מייצרים ומשווקים מחסומי כביש דומים, ובכך מפרים את תכנונו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנאשמים מכמה טעמים. ראשית, התובע לא הביא ראיות מספיקות להפרה, שכן הוא לא צירף את תעודת הרישום לדוגמה שלו ולא סיפק הוכחה מספקת לצורת החסמים שיוצרו על בסיס הדגם שלו. שנית, תקופת ההתיישנות לא הוארכה לפי הסעיפים הרלוונטיים, והנתבעים טענו שהיא מיושנת. שלישית, פסק דין קודם בין הצדדים, מיום 23.12.97, היווה השתק משפטי, שמנע מהתובע להתדיין שוב בנושאים מסוימים. בית המשפט קבע כי אין חשש להטעיה בין המחיצות שיוצרו על ידי התובעת לבין אלה שיוצרו על ידי הנתבעים. רביעית, גם החלטת רשם הפטנטים והמדגמים תמכה בעמדת הנתבעים וקבעה כי החסמים המדוברים אינם דומים בעיצובם. לבסוף, התובע העלה טענות עובדתיות חלופיות בהליכים שונים ולא דייק בטענותיו, אשר גרמו לנתבעים הוצאות משמעותיות. לפיכך, דחתה השופטת את תביעת התובע והורתה לו לשאת בהוצאות הנתבעים, בסך 30,000 ₪ + מע"מ.