בד"מ 67/15

תקציר

פסק הדין הוא ביחס להליך משמעתי שהתנהל נגד עורך דין, עו"ד ג'ורג' שוקרי, שהואשם בהטעיית בית משפט השלום בירושלים במהלך תיק בו ייצג את הנאשמים גדר גיט ועזאם גית. המתלונן בהליך המשמעתי היה עורך הדין שייצג את התובעים באותו תיק, עו"ד עימאד עווידה. התיק שבבסיסו נסוב סביב טענות לפלישה למקרקעין שבבעלות התובעים. עו"ד שוקרי הואשם בהפרת כללי האתיקה בכך שהציג ביודעין טיעונים עובדתיים ומשפטיים כוזבים ועסק בהתנהלות הפוגעת בכבוד המקצוע. התלונה נבעה מכך שעו"ד שוקרי לא ציית לצו בית המשפט להציג מסמכים מקוריים המוכיחים לכאורה את רכישת הקרקע שבמחלוקת על ידי הנתבעים. עו"ד שוקרי טען כי ברשותו מסמכים מקוריים, לרבות ייפוי כוח, אך הציג רק העתקים מצולמים. הדבר הוביל לצו בית משפט שחייב את הנתבעים להמציא את המסמכים המקוריים. ביום 16.3.14 הגיש עו"ד שוקרי לבית המשפט הודעה בה טען כי הוא מצרף את המסמכים המקוריים למעטפה חתומה. עם זאת, כאשר המעטפה נפתחה, נמצא כי היא מכילה עותקים מצולמים בלבד. עו"ד עוידה טען כי מדובר בניסיון של עו"ד שוקרי להטעות את בית המשפט. עו"ד שוקרי הודה במיוחס לו, אך סיפק הסבר. לטענתו, במעטפה נמצא ייפוי הכוח המקורי, שראה עו"ד עווידה במשרדו, יחד עם מסמכים מקוריים נוספים. לדברי עו"ד שוקרי, בשל מחלוקת בין הנתבעים, חלק מהמסמכים המקוריים נעלמו, ואחרים אושרו על ידי נוטריון כהעתקים נאמנים של המקור. לטענתו, בהודעה שהגיש לבית המשפט צוין בבירור כי המסמכים הם אלה שעליהם הורה בית המשפט וכי המעטפה לא נועדה להיפתח על ידי איש מלבד עו"ד עווידה. בית הדין המשמעתי מצא את עדותו של עו"ד שוקרי אמינה והחליט לזכות אותו מהאישומים, בעיקר בשל ספק סביר. בית המשפט פירש את מעשיו כניסיון לציית להוראות בית המשפט ולא מצא כל כוונה להטעות את בית המשפט או להפר אתיקה מקצועית. עוד ציין בית המשפט כי טענותיו של עו"ד עווידה לא נתמכו בראיות, והמעטפה המקורית ותכולתה לא הוצגו כראיה. יתר על כן, בית המשפט התייחס למערכת היחסים החריפה בין שני עורכי הדין, ורמז כי הסכסוך האישי ביניהם השפיע על ההליך המשפטי. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש להניח נושאים אלה בצד ולא להפוך לחלק מההליך המשפטי. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.