ע"א 3299/10
פסק-דין עליון
תקציר
בסקירת המחלוקת המשפטית בין המשיבות לבין המינהל, נסובה סוגיית הליבה סביב קיום הסכם פשרה הנוגע לשימוש במקרקעין. המינהל טען תחילה כי המשיבות לא עמדו בתנאי "החלופה התכנונית" שתפעיל את "חלופת הפינוי", בטענה להפרות כגון אי קבלת היתרים מסוימים ואי תשלום דמי שימוש. עם זאת, במשפט לא נמצאה התחייבות מפורשת של המינהל לקדם תכנית מתאר, שכן לשון ההסכם והנסיבות החיצוניות לא תמכו בהתחייבות כזו. המשיבים היו אמורים לכוון את מאמצי התכנון, והימנעותם מקידום תכנית יוחסה להפרת המינהל ולא לחוסר המעש שלהם עצמם. אשר לדרישה להיתר לשימוש חורג, נמצא כי המינהל סירב שלא כדין לחתום על המסמכים הדרושים, ובכך הפריע למשיבות לקיים תנאי זה. הפרת המינהל שללה את טענותיה כלפי המשיבות בעניין זה. זאת ועוד, טענת המשיבים כי ההסכם מכסה שטחי קרקע נוספים נדחתה כבלתי מתיישבת עם טענות קודמות שהועלו במהלך ההליך. משכך, נתן השופט פוגלמן פסק דין עתיר ניואנסים, שקיבל חלקית את ערעור המינהל, ודחה את ערעור המשיבים, תוך שהוא מאשר אישומים מסוימים של בית משפט קמא ללא הוצאות נוספות שהוטלו בדרגה זו.
חקיקה מקושרת
ע"א 3299/10 מינהל מקרקעי ישראל נ' מפעלי תרנ"א מלונאות ונופש בע"מ, עליון (4.9.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.